טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
ליקוטים · סימן קכג
טעם. למה אנו מזכירין לפעמים שמות הקודש כמו אדני אלקים שדי ולא יש חששא ושמות המלאכים שהם שמשיו יש ליזהר שלא להזכיר שמם כי הנה המלאכים הנה הם במדור העליון זך מאד ואם יבא אצליו אם יתעכבו בזה האויר הנרגש העב יש פחד שלא יתלבשו מזה האויר וזה הפסד להם* ולכן צריך להיזהר להוציא מפיו שם מלאך. אם הוא מלאך טוב אסור מפני שיביא לאותו מלאך הפסד כנזכר. ואם הוא מלאך רע אסור מפני שיזיק למזכיריו ולעומדים עם המזכיר. והוא ע"ד שכתב הזוהר על פסוק ועברתי בארץ מצרים וגר כי הנה ארץ מצרים הוא מקום טמא ביותר והי' פחד אם מלאך יכנס שם ח"ו לא הי' יכול להוציאם מאותו הטומאה. ולכן ולא ע"י מלאך. אבל הקב"ה אש אוכלה אש הוא ואין זה ח"ו שייך בו. ש"ע האריז"ל.