אור ברסלב
טעמי המנהגים ליקוטים › סימן קטז

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

ליקוטים · סימן קטז

סימן קטו

טעם. שאמרו חז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר. לפי שאין בע"ה כח לברר הניצוצות* ואדרבא כי מסתלק ממנו מיעוט הקדושה שבו ונמשך אחר הבהמה*. דברי משה פ' נח בשם האריז"ל:

וכתב שם. והנה לפי"ז יש לחלק כי בהדורות שבין אדם לנח לא היה בהם כח לברר לזה נאסר להם משא"כ דורות שאחרי נח הי' בהם כח לברר לזה הותר להם. ומה שנאסר לאדה"ר הוא מבואר בכתבי האריז"ל בכוונת האכילה. כי עיקר כוונת האכילה הוא כדי לברר הקדושה שיש באותו החיים או הצומח*. (שע"י אכילתינו הם יוצאים מן הקליפות וחוזרין להיות דבר מבשר האדם ממש ואז חוזרין לקדושה. שם פ' בשלח) והנה אדה"ר ע"י קריאת השמות אשר קרא לכל בעל חי הי' מברר כל הניצוצות שהי' בהם משא"כ הצומח. כי הירקות עיקר יציאתו לעולם הי' ע"י פעולתם של אדם הראשון. כמ"ש וכל שיח השדה וכו' כי לא המטיר וכו' ואדם אין לעבוד את האדמה כמו שביאר האריז"ל עד שבא אדם להתפלל עליהם וביאר הניצוצים. ולזה הי' בו כח לברר ג"כ ע"י האכילה כיון שעל ידו בא כח גדולם. משא"כ הבעל חיים שלא הי' לו שום חלק בהויותם לא הי' לו כח לברר ע"י אכילה. לזה הביאם הקב"ה לקרא להם שמות כנ"ל. ולזה נאסר לו אכילת בעל חי. לפי שלא היו צריכים לשום בירור:

אמנם נח שע"י הוציאותם מן התיבה וע"י הקרבת קרבנות נתקיימו בעולם כמ"ש וירח ה' וכו' ויאמר בלבו לא אוסיף עוד וכו' היטב יש לו כח לברר הניצוצין שבהם ע"י אכילתו ולזה הותרו לו ע"ש:

ע"י הקרבן. בספר מדרש תלפיות אות ג' כתב בשם הציוני פ' ויקרא שמוכיח מדברי המקובלים שאדם מתגלגל דוקא בבהמה ולא בחיה ולכן לא ציותה התור' קרבן מחיה:

קפחתי את פרנסתי. ובשם הרב הצדיק הקדוש מקאסיב זצוק"ל שראה לאחד שבכה כשאמר וקפחתי את פרנסתי ואמר לו אינך יודע המקום שצריך אתה לבכות. שהי' לך לבכות כשאמרת הרעותי את מעשי ואז ממילא הי' הקב"ה בעל הרחמים ממלא בקשתך והי' לך פרנסה:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה