אור ברסלב
טעמי המנהגים ליקוטים › סימן עד

טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג

ליקוטים · סימן עד

סימן עג

טעם. שנוהגין לשפוך מעט מן המים ששואבין קודם השתי'. לפי שיש מים ששתו מהם השדים וזו רפואתם. חולין דף ק"ה* ודוקא השותה מן המים הוא ישפוך* תוס' שם בד"ה חזונהו:

שיש להם להקיף. בספר זכרון טוב כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מנעסכאיז זצוק"ל שהי' דרכו להקפיד אם סתרו תנור וביטלו את היסודות שישב עליהם התנור של חומה. אבל לבנות ספסל חומה. או להעמיד שם דבר כבד שאינו מטלטל. והי' מקפיד שלא לסתום מוצא העשן דרך תקרת הבית אבל לעשות במקומו כמין פתח. והי' מקפיד שלא לסתום מרתף או קייליר או באר שהי' בחצר הבית או באיזה חדר. וכשהי' סותרים בית ובונים מחדש הי' מקפיד שלא להכניס לבית מקום נטיפת הגשם מעל הגג. וגם שלא לפתוח חלון בסימטא של מקום צר שאינו נקי. וכל הדברים הללו וכיוצא בהם הי' לפרקים מתיר אותם לאיזה פרטי ע"פ פקידתו ע"כ:

ושמעתי בשם קדוש א' שצוה לא' שהי' סותר את ביתו ובנה אותו מחדש. ורצה להכניס להבית מקום נטיפת הגש מעל הגג. לחפור במקום נטיפת הגשם מעל הגג אדמה באורך ורוחב ועומק באורך מעטיר א' ולהשליך את האדמה למקום אחר ולמלא אותה באדמה אחרת.

ובספר ע"א כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם יעקב מסא"ג זצוק"ל שפעם אחד להכרח גדול צוה מקודם להרחיב הגג ושיהי' כן שנה ואח"כ להרוס הכותל ולעמוד במקום זה הבנין. וכן במקום שבוער אש בבית הי' מקפיד מאד שלא יקח אותו להבית בשום אופן ולא דוקא בתנור וכירים אפי' בתנור חורף. ובהכרח פעם צוה לבנות על כל זה המקום כגובה ב' או ג' אמות שלא ישתמש בשם כלל:

ובענין אם מותר לקצץ אילני פירות לעשות במקום ההוא בית דירה עי' פתחי תשובה יו"ד סי' קט"ז סק"ו בשם תשו' בשמים ראש דבצריך למקומו מותר ואין להחמיר ע"י עובד כוכבים כלל. ובשם שאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ו כתב דפשיט שאם עוקר אילן עם שרשיו ועם קרקע יניקתו שיכול לחיות ממנו ונוטעו במקום אחר אין כאן שום איסור שהרי היא כנטיעה במקומה. ובתשו' ח"ס סי' ק"ב כתב עליו דדוקא לצורך מותר כו' ע"ש:

תוכן העניינים

טעמי המנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה