טעמי המנהגים· רבי אברהם יצחק שפרלינג
ליקוטים · סימן ס
טעם שאם יצטרך אדם לצדיק עבור איזה תפלה נותן לו פדיון נפש סך מה ובלא זה אינו יכול להתקרב אצל הצדיק כלל. משום דע"י הנתינה הנ"ל הוא מקשר נפשו ברצון של הצדיק במה שמחסר ממנו ונותן להצדיק ובאמת הצדיק אח"ז עושה בהמעות כלבבו ונותן לאחרים צדקה או שאר דבר מצוה ולפעמים נהנה בעצמו מהמעות כפי שכלו לכך אפי' הצדיק שאינו רוצה ליהנות משל אחרים מקבל מעות מאדם כדי שהאיש יוכל להתקשר עמו לכך אפי' שמואל שלא נהנה משל אחרים עכ"ז לטובת האדם הנותן קיבל משל אחרים.* עיין אזור אליהו פ' קרח: