אור ברסלב
טיב קידושין סימן סד

טיב קידושין· רבי אריה לייב צינץ

סימן סד

סימן סב

א צריך לשמוח. עיין בספרי יעלת חן סימן די. וכתב הב"ש בשם הר"ן דשמחה היינו ביטול מלאכה תקנו משום דידה משום הכי אלמנה אינה צריכה פיתוי כל כך סגי בג' ימים. ולפ"ז נראה שיכולה למחול אבל היכא דהוה יתי ברכה אינה יכולה למחול דאינו בדין שישכים למלאכתו ויברכו עליו.

ואין דבריו נראין לענ"ד דתלי תניא בדלא תניא דהא משמע בגמרא דאינו מוסיף רק אהא דתניא שקדו חכמים שיהי' שמח עמה ג' ימים אמרינן בהך לישנא דבאלמן ג' לשמחה ויום א' לברכה וללישנא קמא נפישי ימי ברכה מימי שמחה והוה ז' לברכה וג' לשמחה אבל לומר דפליגי לישני, גם בהא דלאידך לישנא דנפישי ימי ברכה מימי שמחה תוכל למחול וללישנא דלא נפישי ימי ברכה לא תוכל למחול זה היה לו להר"ן לבאר ועוד דמנ"ל באמת דאם מוחלת יש שבעה לברכה דילמא לא אמרינן שבעה לברכה רק במקום שאינה מוחלת ושייך שקדו. ותו קשי' לי אם יכולה למחול מאי פריך בגמ' דף ה' מאי איכא בין ברכה לשקדו נימא דאיכא אי מחלה דשקדו ליכא ומשום ברכה איכא ותו קשי' לי אם איתא דיכולה למחול היכא דשקדו על תקנת בנות ישראל א"כ גם בהא דתני' שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהי' טורח בסעודה ג' ימים א"כ כיון שהוא גם כן לטובתה תוכל למחול א"כ קשה האיך אמרי' בגמרא דף ג' ע"ב ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם ובשני לא יכנוס הא ודאי אם הוא מרוצה בשעת סכנה א"כ מאי כולי האי הא מסתמא מוחלת בכה"ג וגם היא שיודעת שנשאת בשני שמסתמא עדיין לא טרח א"כ אמאי לא יכנוס והעמידו דבריהם אפי' במקום חשש ותו קשי' הא דאמרינן שם בדף ג' ע"א מתקנת עזרא אשה נשאת בכל יום ופריך הא בעינן שקדו נימא דמוחלת דהא כיון דיודעת שאינו נושא ברביעי ומ"מ היא מרובה להנשא הרי מחלה על שקדו. לכן לענ"ד נראה עיקר דאינה יכולה למחול חדא דנעשה בשביל שיהי' שמח פתה ותתחזק החיבה ביניהם עוד כל ימי מגוריהם וגדול השלום ואטו נימא מה שתיקנו מעשה ידיה משום איבה אם אמרה אי אפשי בתקנת חכמים יהי' מעש"י שלה דהא ליתא דדוקא באמרה איני ניזונית ואיני עושה בהא מהני אבל אינה יכולה להפקיע מעשה ידיה דחששו לאיבה ולשלום בית וכאן נמי חששו שיהי' שמח עמה למען יחזקו מוסרות האהבה ולא ינתקו ועוד דלאו משום תקנתא דידה נתקן רק בשביל תקנת כל בנות ישראל ואם תמחול הרי כ"א יבקש שתמחול ותצטרך למחול אף שלא ברצון משום שלום בית ומיעקרא תקנתא דרבנן ושפיר כתב הר"ן להוכיח דע"כ כשתיקנו שבעה לברכה תוכח דצריך להיות שמח עמה ולא ישכים למלאכתו. ויברכו עליו.

ואסור בעשיית מלאכה בימי שמחה. וכן עיקר שאינה יכולה למחול: מיהו אין להקשות אמאי אין נושאין נשים במועד תמחול על שמחתה דהא לאו קושי' דמ"מ שתחת נשואין עצמן איתא ועוד כיון דעכ"פ משמח שמחת רגל אין היכר שיהי' שמחת רגל או שפחת אשתו: סליק בס"ד סימן ס"ד.סימן:

תוכן העניינים

טיב קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה