טורי אבן· רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג
דף לח
ע"א ד"ה שלא אמרו שירה כל עיקר ולפי"ז צ"ל שנסכי נדבה לספלים כו'. הרב בעל משכיל לאיתן כתב ע"ז שאין זה הכרח שהרי התוס' במנחות (דף צ"ט) ובחולין ד' ך"ג כתבו דדוקא בסת' סובר ר"מ לאישים.
אבל במפרש לספלים מודה דלספלים א"כ ה"נ לק"מ יעו"ש אבל נראה דרבינו כתבו עפ"י התוס' בקדושין (דף נ"ה) שכתבו כד' רבינו ולא חילקו כלל בין סתם למפרש יעו"ש. ובאמת צ"ע ליישב שני דברי התוס' אלו: ונראה ליישב.
דלכאורה צ"ע שהרי שם בזבחים משמע דלא פליג ר"ט אר"ע ביין וכ"מ מפרש"י שם. ונראה שט"ס נפל שם בד' התוס' ובמקום ר"ט צ"ל ר"ש וכוונתם בשלמא לר"ע דברייתא דאמר לספלי' ניחא אבל לר"ש דלדידי' דבר שאינו מתכוין מותר ע"כ מתנדבין לאישים.
ומתרצין דבמפרש מודה ר"ש דלספלים ופן צריך להגיה בד' התוס' חולין ד' כ"ג ע"ב ד"ה דאמר. ר"ש במקום ר"ט.
ונראה שרבינו סובר עיקר כד' התוס' קדושין. דקו' התוס' חולין ומנחות לק"מ דבר פדא דריש לקרא אליבא דר"י דדבר שא"מ אסור וע"כ לעולם לספלים ור"ש גופי' סבר אליבא דר"ע דבר שא"מ מותר וכמ"ש התוס' זבחים (דף צ"א) דר"ש אליבא דר"ע סובר כן וא"כ לר"ע נמי לאישים א"כ הסוגיא דקדושין אליבא דר"ש דדבר שאין מ"מ וע"כ נסכי נדבה לאישים.
ועי"ל דדוקא גבי פלגס דע"כ חייב להביא לספלים דבין הקרבן איל או כבש טעון נסכים לספלים א"כ כיון שע"כ הופרש כבר לספלים א"כ המותר נמי לספלים משא"כ היכא דאפשר שהקרבן אינו טעון נסכים כמו באשם ושלמים דקדושין. דאי אשם הוא אין טעון נסכים כלל וא"כ ה"ל נסכי נדבה הבאין בפ"ע דהוו לאשים אע"ג דסוגיא דעלמא דזבחים ד' ע"ד ע"ב דלא כשמואל אליבא דר"ש דאמר התם לאפוקי מדר"ש דאמר לאישים.
מ"מ פריך הש"ס בקדושין אמ"ד לאישים: דף ל"ח ע"ב ד"ה עד שהראשונה וז"ל והא דפריך מהא דר"ק אהא דרב דאמר פוסק בתורת ק"ו פריך לה כו' ע"כ לכאורה צ"ל דאמר אינו פוסק. אבל דבריו תמוהין דהא אשמואל פריך דאמר פוסק וא"כ לתירוץ א"נ מאי פריך דהא בדשמואל סופו להשלים ובהא דר"ח אין דעתו להשלים הרב מוהר"שש: