טורי אבן· רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג
דף לה
ע"ב ד"ה אכוין ותקע לי יש מפרשים דר"ז ס"ל כו' עד סוף הענין.
לכאורה יש לדון בזה ולומר דאע"ג דלפי הס"ד דהמקשה דמצות צ"כ ע"כ דכוונת מצוה חמיר מכוונת משמיע מ"מ לפי שינוייא דמיירי במנבח נבוחי ומצות אצ"כ ותוקע לשיר יצא א"כ ע"כ סיפא דהך ברייתא לר' יוסי דסובר דבעינן כוונות משמיע צ"ל דכוונות מצוה קיל מכוונות משמיע ואע"ג דלא בעינן כוונות מצוה מ"מ בעינן כוונת משמיע דאל"כ תקשה לרבא סיפא דברייתא דר' יוסי דסובר דבעינן כוונת משמיע ואי נימא כדעת רבינו דמכ"ש דבעי כוונת מצוה א"כ תקשי לרבא לדידי' דס"ל מצות אצ"כ.
ואי נימא דאה"נ רבא אמר לך אנא כת"ק ס"ל. ז"א דהא י"ל דלא פליגי ת"ק ור"י במצות צ"כ או לא דגם ת"ק ס"ל צ"כ אלא דבכוונת השומע לחוד סגי ור"י ס"ל דכוונת משמיע נמי בעינן ועוד דהו"ל להש"ס להקשות לרבא מסיפא דר' יוסי ולישני תנאי הוא והמופלג השנון כמו"ה שאול כהנא מבאבראייסק העירני שמדעת הרא"ש בפירקין סימן י"א מוכח להדיא דר"י ס"ל חצות צ"כ ע"ש וא"כ תקשי כנ"ל.
אבל מ"מ נ"ל לפמ"ש רבינו לעיל ד"ה אלמא להוכיח דאביי ורבא בסוכה ס"ל דר"י סובר מלות א"צ כונה. והא דאמר ר' יוסי בפסחים ד' קי"ד מצוה להביא חזרת היינו משו' הכירא.
א"כ ר"י דהכא דסובר בעינן כונות משמיע תקשה לדידי' דהא ע"כ ר"י ס"ל מצות צריכו' כונה כיון דבעי כונות משמיע. וע"כ נ"ל לדידהו דכוונת מצוה קיל מכוונות משמיע ואע"ג דמצו' א"ל כונה מ"מ בעינן לר"י דהמשמיע יכוון להשמיע לחבירו קול שיפר כל דהו ולא בעינן שיכוין להוציאם י"ח וא"כ ניחא נמי דלא הקשה הש"ס הכא מסיפא דר"י לרבא די"ל כנ"ל.
דכוונות משמיע חמיר מכוונות מצוה וא"כ ל"ק מידי על הי"מ. ואדרבא לפ"ז תקשה על שיטת רש"י דמאן דבעי כוונות משמיע בעי נמי כוונות מצוה א"כ תקשה כנ"ל כמו להרא"ש כנ"ל: ונראה ליישב עפ"י מ"ש התוס' פסחים קי"ד להוכיח דסוגיון דהש"ס אזלא בכ"מ דמצות צ"כ ודלא כאבוה דשמואל הנ"ל א"כ הי"מ שפי' בדר"ז ע"כ להך סוגיון דחמיר כוונות מצוה מכוונות משמיע.
והא דדחי לעיל דלמא דקא מנבח נבוחי דחוי בעלמא ה"א אבל לאביי ורבא דס"ל מצות אצ"כ ע"כ לדידהו ר"י ס"ל מצות אצ"כ וכוונות מצוה קיל מכוונות משמיע ואע"ג דא"צ כונה מ"מ כונות משמיע בעינן: