אור ברסלב
טורי אבן דף לג

טורי אבן· רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג

דף לג

דף לא

ע"ב ד"ה שלמים דלאו בני מעילה נינהו. וא"א לבוא לידי איסור מעילה אא"כ תאמר שיצא ואז איכא הנאות מצוה כו' לכאורה צריך לתת טעם מה בכך שחל איסור מעילה ממילא.

ואמאי לא יצא והרי אפי' הזיד במעילה קי"ל כרבנן דאינו כ"א באזהרה. תיתי עשה דשופר ותדחה ל"ת דלא תוכל דמעילה והרי אדרבא אפי' מצוה יש כאן.

וצ"ל דרב יהודה מיירי היכא דאפשר לו לתקוע בשופר אחר וקי"ל כדר"ל דכ"מ שאתה יכול לקיים שניהם אין עשה דוחה ל"ת: הרב הגאון בעל שער המלך מביא בשם י"מ דמ"ש מצות לאו ליהנות ניתנו היינו היכא שנהנה בשעת קיום המצוה מהדבר האיסור. אבל לא שיהנה מזה אחר עשיית המצוה ג"כ.

לכך אסר לטבול במעיין בימות החמה. כיון שנהנה מהרחיצה אף אחר הרחיצה של טבילת מצוה.

משא"כ במסכך בסכך של איסור הנאה שהנאה באה לו בשעת קיום המצוה בלבד לכך שרי. מ"ש רבינו במלואים להקשות על הרז"ה שכתב דבמילי דרבנן לא אמרינן מצות לא ליהנות ניתנו מהך דבפ' בכל מערבין.

ראיתי להרב הגאון בעל שעה"מ שחילק בזה דדוקא במודר הנאה שנהנה מגוף האיסור עצמו היכא ששומע מהמודר תקיעות שופר. שהרי השופר הוא אסור לו ליהנות ממנו משא"כ.

הא דבפ' בכל מערבין דאינו נהנה מגוף בה"ק אלא שהיום גורם הנאה במה שנהנה מבית המשתה ובכה"ג שפיר אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו:

תוכן העניינים

טורי אבן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה