אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרצז

סימן תרצו

תנן אין בין אדר הראשון לשני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ולכן "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם". והטעם יובן ממה שאמר בזוהר פרשת תצא דף רע"ז (ח"ג רעז, ב) וזה לשונו: "פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חדא דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחד. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה, ולית כלה בר בי"ב ירחין וכו'. ועל דא יעקב כתיב ביה ויקח מאבני המקום - אבני המקום י"ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולימתא ועולימתא י"ב הוו", עכ"ל.

והנה מבואר מזה המאמר כי כל החדשים י"ב הם מכללות הכלה הקדושה. ולכן כאשר צריך החתן לשמח לכלה צריך להיות נוהג בשמחה י"ב חדש. ונלמד מזה כי חדש אדר הוא אדר מלכות שבה. ולכן כולו הרב ומזל של ישראל מתגבר ועולה. ולכן אין מעברים את השנה אלא באדר מפני כי בו הוא סוד העיבור ומפני כי עיקר השמחה נמצא בה. לכן בימים אלו שכבר הם קבועים לענין שמחה, ועוד שניתוסף שמחה מחדש העיבור - לכן "אין נופלים על פניהם בימים הללו" כי הנה נפילת אפים הוא מורה על שני דברים. אחד הוא לומר כי שחה לעפר נפשנו. ועוד מורה כי הוא צורך לענין הייחוד הנמצא בתפילה לקבל עלינו מיתה כדי לעשות הייחוד זה. ולכן "אין נופלים על פניהם" מפני כי שני דברים הללו אין צורך בהם באלו הימים. כי לענין שנראה כי שחה לעפר נפשנו - אין זאת בימים אלו כי אז היא לבנה במלואה. ואם לענין כי צריך לקבל עלינו מיתה - גם זה אינו צריך כי בימים אלו הייחוד עליון נעשה בתפילה כמשפט הראשון.

ולכן אין אומרים וידוי מאחר כי אין נופלים על פניהם. כי הוידוי קודם לקבלת המיתה ואין בו צורך. ומטעם זה "אין אומרים יענך ה' ביום צרה" לפי כי ביום זה אין בו צרה מן הקליפה, אלא שמחה, שמתגבר סטרא דקדושה.

"ואסור בהספד ותענית" כי כל זה הוא נותן כח לקליפה. ואין ראוי לעשות כן, גם לא להתענות, אם לא שצריך לתענית, מפני כי כבר נתבאר כי תכלית התענית הוא להחליש כח החומר שהשורש לו הוא מסטרא אחרא (כדאיתא פרשת שלח לך). ובימים אלו אינו צריך להתענות שהרי סטרא דקדושה, חלק הנשמה והצורה, מתגבר.

כלל הדברים - אל ימעט בעיני בשר חשיבות ימים הללו מאחר כי כל השלימות הנמצא לישראל במעמד הקדוש הר סיני נמצא בהם. כי הנה אז עשו תשובה ותענית שלשה ימים. ונוסף עוד שק ואפר יוצע לרבים. ואחר כך קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם התורה כדאיתא בשבת "הדור קבלוה בימי אחשורוש". ונוסף עוד כך אמרו חז"ל "כל המועדות בטלים לעתיד וימי הפורים אינם בטלים שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם". ולכן הימים האלה הם נזכרים ונעשים בכל דור ודור כי כן יש מלחמה לה' בהם מדור דור. ולכן הם קיימים לאחר התחייה, כל הכתוב לחיים בירושלים. אמן.
י'בנה ה'דחויה ו'יקים ה'עטרה.

נשלם טור ברקת ממקור חיים
שבח והודאה לחי החיים

סוף הספר

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה