אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרצג

סימן תרצב

מה שמתחילין "ואתה קדוש" ואין אומרים "ובא לציון גואל" -- היינו מפני כי אין עיקר הגאולה בלילה. אמנם אל זה אביט כי הנס הנעשה בפורים לא היה בלילה אלא ביום. דאף על גב שנאמר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכו' וימצא כתוב וכו'", והוא היה התחלת הגדולה למדרכי הצדיק והוא היה הסיבה לגדולת הנס שנעשה להצלת ישראל -- מכל מקום עיקר הנס שנעשה למרדכי ביום היה, שנאמר "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב גדולה וכו'". גם מפלת המן היה בו ביום. וכן הנס שהיה בכתיבת הספרים ואשר שלטו היהודים בשונאיהם - ביום היה. ולכן אין לומר ובא לציון גואל בלילה.

וסוד הדבר הלא תדע כי עיקר מה שאנחנו אומרים "ובא לציון גואל" בכל יום אף על גב כי הרצון לומר כי אנחנו מצפים הגאולה בכל יום ויום - מכל מקום יש סוד בדבר לפי התחדשות הנשמות הוא באותה שעה. ואמרו חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ואם כן ראוי להזכיר ענין הגואל מפני כי נמצא חידוש אל הנשמות. אמנם בלילה אין שם התחדשות כלל בתפילה של ערבית ולכן אין לומר זולת "ואתה קדוש" דהיינו כי אנחנו ממשיכים אור מלמעלה מעולם העליון למטה על דרך מ"ש בזוהר פרשת תרומה "איש אלהים קדוש הוא". ומאותה קדושה עובר עלינו תמיד כך מסיבת האור שניתוסף בעולם העליון בזה הלילה - לכן אחר התפילה אנחנו אומרים "ואתה קדוש", ר"ל גם כן זה העולם נקרא 'קדוש' מפני המשכת האור עליון לשם, כשם שעולם העליון איש האלהים קדוש הוא גם כן בעולם שלמטה ממנו. ואתה קדוש תהלות ישראל.

ואיפשר לומר נמי כנגד מה שנמשך מן האור עליון והשפע לעולם היצירה יהיה הרצון בפסוק זה על דרך מה שמתבאר בשחרית "ואתה קדוש" שבא הרמז בזה להודיע כי נמשך ובא השפע לעולם היצירה. ולכן בתחילה אנו אומרים "ובא לציון גואל" לענין המשכת האור עליון לעולם הבריאה, ואחר כך אנו אומרים פסוק "ואתה קדוש" שהוא כנגד מה שנמשך מן הקדושה ואור עליון אל עולם היצירה. ולכן אמר הפסוק "ואתה קדוש" - כלומר כדרך שיש קדושה למעלה בעולם האצילות (כמ"ש "איש אלהים קדוש הוא"), וזה הענין נמצא על ידי שמתחברים ו"ה שהם סוד צדיק וצדק, כי חיבור שניהם ונקראת ואתה, כי כן איתא בזוהר פרשת תרומה בפסוק "ואתה ה' אל תרחק" דף קל"ח (ח"ב קלח, א). וזה לשונו: "ואתה ה' - רזא דחברותא חדא בלא פירודא", עכ"ל לענייננו. הנה מבואר מזה המאמר כי מלת "ואתה" רומז בצדיק וצדק שהם בחברותא חדא. כי צדק נקראת אתה כדאיתא בזוהר. ו' נוספת הוא בצדיק. וחיבור שניהם נקראת ואתה.

ולכן יאמר "ואתה קדוש" כנגד מה שמגיע מן השפע לעולם היצירה בסוד מט"ט שהוא מלך שם כדאיתא בתיקונים. ולפי כי צדיק וצדק מתלבשים בו כדאיתא בתיקונים "כי עוף השמים - דא מט"ט. יוליך את הקול - וכו' דהא על ידו מתייחדין צדיק וצדק בשית יומין דחול". לכן יאמר ואתה גם כן קדוש על ידי כי הוא מייחד הצדיקים אלו. ופירש הכתוב למי יאמר קדוש זה? ל"יושב תהלות ישראל" - הוא מט"ט - היינו מ"ש פרק אין דורשין "מאי חזא אלישע? חזא מט"ט דהוה יתיב וכו' אמר גמירי אין למעלה ישיבה שנאמר וכל צבא השמים עומדים וכתיב שרפים עומדים. אם כן שמע מינה ב' רשויות הן. ולא היא. אלא מט"ט דאית ליה רשו ליישב גם(?) ג' פעמים ביום לכתוב זכויותיהן של ישראל". ולכן הפסוק מפרש תדע מי הוא זה שנאמר עליו כי גם כן הוא קדוש - "ואתה קדוש" מי שהוא "יושב" על ידי "תהלות ישראל" ג' פעמים ביום כאמור.

ולכן אומרים בלילה "ואתה קדוש". "ואם חל בשבת אומר ויהי נועם קודם" שהוא שפע הנמשך למטה ממקום הנקרא 'נועם'. ואחר כך אומר "ואתה קדוש" לומר כי גם כן קבל(?) מאותה קדושה עליונה כנזכר.

"אומר על הניסים ביום ובלילה" - דאף על גב כי כבר נתבאר כי זה הנס לא נעשה בלילה, ולכן אין אומרים "ובא לציון גואל" -- מכל מקום אומרים על הניסים בלילה נמי לפי כי הרי נאמר כי בענין הנס התחיל להיות מן הלילה שנאמר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכו'".

"אין קורים בו הלל" מן הטעם שאמרו חז"ל. דבשלמא בגאולת מצרים אמרנו "הללו עבדי ה'" ולא עבדי פרעה. אבל בזה מה נאמר "הללו עבדי אחשורוש" - אכתי עבדי אחשורוש אנן. ועוד כי קריאת המגילה זה הוא הלילא. רצה לומר כי כדרך שקריאת ההלל הוא גורם המשכת האור עליון למטה שנאמר "מן המצר קראתי יה וכו'" - כך קריאת המגילה. ופושט אותה - היינו המשכת אור העליון וגילויו למטה.

"ואין נופלים על פניהם" כי הנה התועלת הנמשך מזה הוא נעשה מעצמו על ידי קדושת היום.

"מוציאין ספר תורה וקורין בו פרשת ויבא עמלק". לענין רמז הוא להודיע כי מי שנפרע מעמלק הוא נפרע מהמן. והענין כדאיתא פרשת בשלח כשיצא יהושע למלחמה על עמלק יצא גם כן למעלה המלאך הקדוש, ועל ידי כן "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו וכו'". וכן נמי נפרע מהמן המלאך כמו שאמרו חז"ל "והמן נפל על המטה" - מלמד בא מלאך והפילו.

"ואף על גב שאין בה עשרה פסוקים" - והוא תקנת עזרא - הציבור משלימין. "וקורין המגילה ואחר כך סדר הקדושה" - להמשיך האור לעולמות כנזכר.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה