טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרפג
הנה ענין הלל גמור והלל שאינו גמור נתבאר כל אחד במקום הראוי לו - כי תדרשנו ימצא לך בהלל של ראש חדש ושל פסח ושל חג הסוכות - לא יעדר דבר. אמנם להוציאך חלק אי איפשר. ולכן זה הענין ממקומו הוא למד. כי הנה כבר נתבאר מן הזוהר מהו כונת מלת נר. ושם נאמר זה לשונו פרשת תרומה דף קכ"ו (ח"ב קכו, א) "נר - אמאי אקרי נר? אלא כד מקבלא מבין תרין דרועין רמ"ח שייפין עילאין ואיהי פתחא לגבייהו תרין דרועין דילה - כדין אתכלילו תרין דרועין בהו ואקרי נר", עכ"ל.
והנה מאמר זה נתבאר בהלכות פסח בענין הבדיקה שצריך להיות על ידי נר. אמנם הנלמד משטחיות דברי המאמר הוא כי להיות נמצא שהמדה אחרונה שלימה בכל איבריה שהם רמ"ח, ותרין דרועין דיל' כחשבון נר - לכן נקרא כך. נמצא שנחזור ונלמוד כי גם בענין חנוכה באלו השמנה ימים שמדליקין בהם הנרות בלי ספק היא נקראת נר בעבור שנמצא בה השלימות זה שהיא שלימה בכל האיברים שהם כחשבון נר. ואין אני בביאור ההפרש הנמצא בין הלל גמור זה להלל גמור הנאמר בשמונת ימי החג - כי שם ביאורו. אבל הנרצה בזה הוא כי בשמנת ימי חנוכה נמצא המדה זו האחרונה ענין השלימות בכל האיברים שלכן אנו אומרים בהם הלל גמור.
והענין כי הנה השלימות זה עצמו נרמז במלה ואין חסר כלום. כי הנה מלת הלל הוא עולה בגימטריא ס"ה שהוא בגימטריא אדני. כלומר כי ענין אמירת זה ההלל הוא לרמוז השלימות הנמצא בה. אמנם מפני כי מדה זו עולה ויורדת - פעמים היא חסרה פעמים הוא לבנה במילואה. ולכן כנגד שני זמנים הללו יש הלל שאינו גמור בזמן שלא נגמר השלימות שלה כתקנו. אמנם בזמן שהיא בסוד לבנה במלואה ואז נמצא בה ענין השלימות -- לכן אנחנו אומרים באותו הפרק 'הלל גמור' להורות כי מדה זו הנקרא הלל היא שלימה ונגמר הדסקוס שלה וכל רמ"ח האיברים שלה. ולכן לטעם זה בשמונת ימי חנוכה שנקראת 'נר' בעבור השלימות הנמצא בה - לכן אנו גומרין בהם את ההלל כאמור.