אור ברסלב
טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה סימן תרעז › פירוש ראשון באכסנאי

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרעז · פירוש ראשון באכסנאי

סימן תרעז

להבין ענין זה דין אכסנאי מהו אקדים מ"ש בזוהר פרשת עקב דף רע"ב (ח"ג רעב, א) וזה לשונו: "ועוד אוקמוה דאורח מברך בגין דיברך לבעל הבית. ואורח רזא וכו' ואורח מברך ואורח צדיקים כאור נוגה", עכ"ל. הנה מבואר מזה כי סוד האורח הוא במדת הצדיק. ואף על גב דאיכא למידק מה ענין פסוק "ואורח צדיקים" אצל ענין האורח - אמנם לא באתי לפרש מאמרי הזוהר זולת דבר המצטרך. ולכן מה שאיפשר להבין כי הרצון בזה הענין הוא כי משמעות כינוי אורח הוא מפני שהוא הולך ממקום למקום, אם כן מה שאמר הכתוב "ואורח צדיקים" משמע נמי כי כינוי אורח הוא מכוון אל הצדיק. אמנם עוד נלמד מזה כי רצונו ללמוד נמי מ"ש כי האורח צריך לברך לבעל הבית, ולכן נקט פסוק זה ממ"ש "ואורח צדיקים וכו' הולך ואור" - כלומר כי כל מקום שהוא הולך הוא מאיר שם. ולכן נמי נלמוד כי האורח הגשמי צריך לברך לבעל הבית.

ולכן יאמר "אכסנאי", הוא האורח, "שאין מדליקים עליו בביתו וכו'" - כי הנה מאחר שלמדנו כי האורח הוא בסוד של הצדיק וצריך להאיר במקומו בביתו, כמו שאמר הכתוב "וזרח השמש וכו' ואל מקומו שואף זורח הוא שם" כדאיתא בזוהר פרשת ויצא יעקב כי השמש הוא בסוד הצדיק כי הוא מאיר אל מקומו, סוד הכלה העליונה, האחרונה שבמדות הנקרא 'מקומו'. ולכן "אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו" ואין מתקיי' מה שאמר הכתוב "ואל מקומו זורח הוא שם" - במה יהיה ממשיך הארת העליונה לביתו (היא הכלה הצנועה)?

כי "צריך לתת פרוטה לבעל הבית כדי להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה". והענין כי הנה פרוטה זו היינו בסוד פרט הכרם. גם הפרוטה שצריך לתת לעני ממוצא דבר זה תשכיל ותדע מה ענין פרוטה זו שצריך לתת לבעל הבית. והענין כי הוא המשכת אור עליון ושפע מההוא מקורא דחיי אשר משם הוא כל ענין של ההמשכות שאנו ממשיכים על ידי מעשה המצות. אמנם כל זה הוא רמוז במלת פרוטה עצמה שהוא לשון נוטריקון פרט ו"ה. והם אורות עליונים שיוצאים מאותו פטר רחם דאפתח רחמה, יוד עיאלה (כדאיתא בהקדמת בראשית), והם סוד רפ"ח ניצוצין דבוצינא דקרדינותא. ואלו הם באים בתחילה לאות ו' והוא נותן אותם לאות ה' שהם שני אותיות ו"ה דפרוטה.

ולכן מפני כי אורח העליון הוא נוטל אורות הללו שהם פרט ונותן אותם בבית שלו - אות ה' כאמור לברך אותה שנאמר "ויבא דוד לברך את ביתו" - ולכן בא דין זה בגשמי זאת תורת האדם לתת פרוטה לבעל הבית. ואמנם כפי דרך זה האמור במאמר ממה שאמר הכתוב "ואורח צדיקים" דמשמע כי הצדיק הוא נותן לכלתו ואם כן קשיא לרבנן איך אמרו אורח מברך כדי שיברך לבעל הבית, והרי אין הענין כן דהיינו הברכה לנקבה, אמנם ב"ה הא ליתי.

אמנם ענין זה מתבאר בברכת המזון עיין שם כי בעל הבית הוא בסוד תפארת ישראל. אמנם בזה נאמר כפי דרך זה המאמר כי המברך הוא האורח בסוד הצדיק כאמור. אמנם הברכה שהוא מקבל מלמעלה הוא נותן אות' לבנימן הצדיק שהוא בעל הבית ממש. ובכן בא אל נכון מ"ש "ואורח צדיקים" דלמה נקט "צדיקים" בריבוי? היה לו לומר "אורח צדיק" כמ"ש "אורח לצדיק משרים וכו'". אלא שהרצון לרמוז מה שאמרתי כי האורח שהוא הצדיק עליון הוא משפיע הכל לבנימן הצדיק, הוא בעל הבית, בסוד "צדיקים ירשו ארץ" - שני צדיקי ה' - הם יורשים ארץ הקדושה, ארץ החיים כאמור.

ולכן נותן פרוטה זו להשתתף עם בעל הבית בהמשכת האור מלמעלה - השמן הנזכר - לפי כי על ידי זה השיתף הוא ממשיך אור מלמעלה אל המקום אשר הוא שם באותו החדר בסוד "ובדעת חדרים ימלאון" - מי שיש בו דעת להשכיל להטיב ממשיך מן הדעת עליון לאותו חדר שלו למעלה. ומה גם לעצמו בחדר הלב שלו. נמצא כי על ידי המעשה הגשמי שהוא בדעת בכונה טובה - חדרים ימלאו בריבוי חדרים עליונים בסוד החדר והפרוזדור. גם החדרים שבקרבו, חדרי הלב.

"אמנם אם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו" - כי הנה כאשר יש לאכסנאי מקום והוא בכלל הבית הוא מורה כי כן נמצא למעלה כמה בתים זה לפנים מזה, וכולם הם של בעל הבית השוכן בתוכם. ולכן אע"ג כי עתה בא אכסנאי זה - אין זה חולק רשות לעצמו לפי שהרי למעלה יש אותה מדה הנקרא 'אורח' כאמור, והוא נכנס לתוך הבית עליון ברצון של בעל הבית. ולכן כאשר משתתף עמו מספיק מפני כי כן נמי למעלה יעקב ויוסף הם יורשים הבית עליון ושוכנים בתוכו. או יהיה על דרך האמור בסוד92 ובנימן.

אמנם כאשר "יש לו פתח פתוח לעצמו" הוא מורה על חילוק רשות לעצמו ולכן אינו מספיק בשיתוף עם בעל הבית להמשיך עמו אור העליון, אלא צריך הוא לבדו להדליק על זה הפתח ולהמשיך אורות העליונים על ידו עד הפתח בסוד מה שאמר הכתוב "ופסח ה' על הפתח".

"אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שולחן בעל הבית" - שהנה ידוע הוא כי ענין האכילה הוא דבר גדול בסוד "הלחם אשר הוא אוכל". אמנם השינה הוא יותר לפי שהוא ענין ייחוד קבוע שלכן הוא יותר חביב שנאמר "ונשים לו שם מטה ושולחן וכו'". והיינו מ"ש בזוהר ריש פרשת בשלח מאי דחביב יותר הוא המטה.

"והוא הדין לבן אצל אביו" - משפט אחד יהיה להם, כי הבן הוא בערך אכסנאי והנה נאמר "אלה תולדות יעקב יוסף".

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה