אור ברסלב

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרסז · פירוש שני

פירוש ראשון

הלא כתבתי לך שלישים, דברים משולשים כולם קדושים בענין הסוכה הרומז למה שאמרו חז"ל מזמן הבריאה עשה לו הקב"ה סוכה בירושלים והוא מתפלל ואומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי. ובלי ספק כי כמו שיש ירושלים למעלה כנגד ירושלים התחתונה כמו שאמרו חכמים ז"ל ** מכוונת כנגד העליונה שנאמר "וזה שער השמים". וכן נמי ימצא סוכה בתוכה למעלה שהצדיק דר בתוכה וזה יהיה נויי סוכה העליונה. הוא סוד מה שאמרו חז"ל כשהצדיק בעיר "הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה הוא שבחה וכו'" (מאמר). מה שאמרו "הוא" בכל החלוקות לומר דאף על גב כי דברים הללו - זיוה הדרה הודה - הם בחינות המתחברים לכלה בעבור הצדיק שהוא בעיר; הודה - מדת ההוד; הדרה - הוא בחינת הנצח כדאיתא בזוהר בפסוק "הוד והדר לפניו"; זיוה - הוא המשכת הימין עליון כמו ששנינו משמת ישמעאל בן פיאבי בטל זיו השכונה; שבחה - בסוד התפארת. כי כל מדות הללו מתחברים עם הכלה השושביני' נצח והוד וימינו תחבקני עם בעל נעוריה תפארת ישראל. אמנם הצדיק עיקר - כי כולם הם נכללים בו תחילה ואחר כך כולם באים אצל הכלה. ולכן בכל חלוקה מהם אמר "הוא" כאמור, כי הוא העיקר.

ולכן יאמר "סוכה ונוייה אסורים גם בשמיני" - שהרי נתבאר למעלה כי 'שבעת ימים' כנגד שבעה מדות שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים" ולא אמר "בשבעת ימים". ויום השמיני הוא רמז לכלה שהוא דרגא תמינאה כדאיתא בזוהר פרשת שמיני דף ל"ו (ח"ג לו, א) וזה לשונו: "כד מטו לכנסת ישראל דאיהי תמינאה אתפקד אהרן וכו'".

"גם בתשיעי שהוא ספק שמיני אסור". וסוד הדבר מפני כי מדה זו פעמים נמנית עם המדות העליונות והיא בסוד "בת שבע", פעמים נמנית שמינית כאמור, פעמים נמנית תשיעית. ובאמת היא עשירית. ולכן "אם חל שבת במוצאי יום האחרון של חג נוהגין שלא להסתפק מנויי סוכה עד מוצאי שבת" שנאמר "העשירי יהיה קדש". "ויש מתירין" לפי שהיא יורדת למטה כנזכר לעיל.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה