אור ברסלב
טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה סימן תרסו › פירוש שני לצד עילאה

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרסו · פירוש שני לצד עילאה

פירוש ראשון

מאחר שהנחתי למעלה כי כל מעשה התחתון עשה את שלו בעצם העולם העליון - לכן כך הוא אומר:
"גמר מלאכול" האדם הגשמי "ביום השביעי שחרית", דהיינו כי אז נתקיים על ידו "אכלו רעים - לעילא", "לא יתיר סוכתו" אשר פעל ועשה הסוכה עליונה להיות מתחברת עם בעלה כי חיבור שניהם נקראים סוכה (דהיינו כ"ו לזכר, ה"ס לכלה, כדאיתא בזוהר). "אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה" כי לכן נמי מוציא אדם עליון כליו מסוכה עליונה "ומתקן את הבית" שלו, היא כנסת ישראל, ומכניס בה הכלים שלו "לכבוד יום טוב האחרון" כי אז השמחה שלהם שלימה כדלקמן.

"ואם אין לו" לאדם הגשמי "לפנות כליו ולאכול בה בשמיני צריך לפחות בה ארבעה על ארבעה" להורות כי אותה סוכה נמי נפחת בה בחינת ארבעה הנרמז בה שהוא בסוד "שני שערים" שנאמר בהם "אוהב ה' שערי ציון", והם שני שערים המצויינים בהלכה להורות כי נתחסר מבחינת סוכה "ד' על ד'" - סוד אותם שני דלתות שנאמר בהם "לשקוד על דלתותי יום יום" ונעשית בסוד 'בית' שהוא מדרגה יותר מעולה קיימת. כך אמרו חז"ל אין בית אלא אשה. והבן.

ובזה יהיה "היכר שאינו יושב בה לשם מצות סוכה שלא יהיה נראה כמוסיף", ואמרו חז"ל "כל המוסיף גורע" לפי כי לא יתכן להיות זולת 'שבעת ימים' שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים" והם 'שבעת ימים' עליונים, ותו ליכא. ולכן אין להוסיף. אמנם "אם הוצרך לאכול בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה", ובכל אכילה שהוא אוכל גורם למעלה לקיים מה שאמר הכתוב "אכלו רעים".

"ובחוצה לארץ שצריך ליישב בה בשמיני - גמר מלאכול ביום שמיני מוריד כליו ומפנה אותם ממנה" כי על ידי כן נמי מפנים הכלים מן הסוכה עליונה ומכניסים אותם למקום הנקרא 'בית'. "ואם אין לו מקום לפנות ורוצה לאכול בה בתשיעי אינו יכול לפחות בה מפני שהוא יום טוב" וכבר נעשה בחינת 'בית' למעלה בסוד מדה זו. "ומה יעשה להיכרא?", שאין צורך עוד לבחינת סוכה. "אם היא קטנה שאסור להניח בה נר בשאר הימים - יניחנו בה" לפי כי כן מורה למעלה דפעמים סוכה העליונה היא 'קטנה' שנאמר "עיר קטנה ואנשים בה מעט". איתא בזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ח (ח"ג סח, א) וזה לשונו: "ר' אבא פתח: עיר קטנה - זעירא היא דהיא בתראה מכלא וכו'. ובא אליך מלך גדול - דא קב"ה לאזדווגא בה ולמשרי בה וכו'".

ואמנם בזמן שהיא קטנה דהיינו שבעה על שבעה אין מכניסין בה הנר כי הנר הוא מעלה יותר גדולה ולא יוכל להכנס שם. והוא כאמור בזוהר פרשת תרומה דף קס"ו (ח"ב קסו, א) וזה לשונו: "כי נר מצוה וכו' אמאי אקרי נר? אלא כד מקבלא מבין תרין דרועין רמ"ח שייפין עילאין ואיהי פתחא לגבייהו תרין דרועין דילה כדין אתכלילו תרין דרועין בהו ואקרי נר", עכ"ל. הנה נתבאר מזה המאמר כי בחינת נר הוא חיבור עליון של רמ"ח איברים ותרין דרועין ולכן אינו נכנס בסוג של "סוכה קטנה" בחינת הנר. ולכן כן יעשה האדם הגשמי להכניס הנר להורות על סוד עליון זה דלא איפשר.

"ואם היא סוכה גדולה שמותר להניח בה הנר". וכן נמי למעלה אם מדה זו בסוד הגדלות כי אז בא לה ייחוד הנר זה אל נכון, "מה יעשה? מכניס בה קדרות וקערות וכו'" - כי אז מתראה שהיא פסולה ושנגמרה מצותה. וכן מתראה למעלה נמי כי אז מורה כי בחינת הסוכה זו היא תהיה מורה בסוד העולמות למטה ולכן מכניס לתוכה קדרות וקערות שהם סטרא אחרא אשר נמצא בעולמות התחתונים. לא כן למטה. וכן נמי מורה שנגמרה מצותה דאלו היה עדיין צורך אליה היתה עולה למעלה. כך צריך לעשות "מפני כבוד יום טוב האחרון" לצורך החיבור עליון כנ"ל.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה