אור ברסלב
טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה סימן תרכח › פירוש שני לצד עילאה

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרכח · פירוש שני לצד עילאה

פירוש ראשון

עוד לאלוה מילין לצד עילאה ימלל. וכך היה אומר:
"סוכה שתחת סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה וכו'" - היינו מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ה (ח"ג רנה, א) וזה לשונו: "סוכה דאיהו אימא עילאה לסככא עלייכו כאימא על בנין, ובגין ז' ספיראן אמר קרא "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" במפקנותהון מארעא דמצרים בז' ענני כבוד. סוכה - אית באות וא"ו. בסכות - חסר וא"ו דאתמר בה "בסכת תשבו שבעת ימים". איהי אימא אבל סוכה באת וא"ו איהו ברזא דתרין בנין הוי"ה אדנ"י. והכי סליק סוכה כחושבן יאהד"ונהי".

והנה מבואר הדבר מן המאמר היות ג' מיני סוכות כתובות בפרשה. הראשון בסכת חסר. * והשנים מלאים כדלקמן. והנה בסכת חסר ו' הוא סוד סוכת דוד הנופלת כדלעיל. סוכה מלא בסוד אימא עילאה וגם כן סוכה בסוד יאהד"ונהי כאמור.

ולכן בא הדין זה "סוכה שתחת סוכה העליונה כשרה" - אותה שבאה בסוד אימא עילאה, "והתחתונה" שהוא בסוד סוכת דוד "פסולה". "והני מילי שיכולה התחתונה לקבל כרים וכסתות של העליונה ואפילו על ידי הדחק ויש ביניהם עשרה טפחים". ר"ל שאימא עילאה אינה רובצת על הבנים אלא נסתלקה למעלה מעשרה ספירות של הבנים. "אבל אם אין ביניהם של שתי סוכות אלו עשרה טפחים", דהיינו כי האם רובצת על הבנים, "או שיש ביניהם י' טפחים", שנסתלקה האם למעלה, "אבל אינה יכולה" סוכת דוד "לקבל כרים וכסתות של העליונה". והרמז לכלים של אימא העודפים ויורדים למטה בסוד אות ל בסוד "ופרוס עלינו סוכת שלום". ואינה יכולה לקבל אותם מפני שבאו לה שבעת ימים עליונים כמו שאמר הכתוב "בסוכות תשבו שבעת ימים" כנ"ל. ולכן אינה יכולה לקבל כרים וכסתות דאימא, המסך שלה, "אפילו על ידי הדחק" שרחל נדחקת מכלים שלה. וכל זה תורה שהיא גדולה ולכן כשרה ונכנס בה הצדיק לדור בתוכה "אם היא מסוככת כהלכתה" מן הסכך של אימא שיורד שם. "אפילו אם הסוכה העליונה", היא אימא, "למעלה מעשרים" שיעור צדיק וצדק עשרים ספירות.

"ואם אינה מסוככת כהלכתה", דהיינו ז' ספירות שלכן נקראת 'בת שבע' כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ה (ח"ג רנה, א) וזה לשונו: "וחגותם אותו וכו' שבעת ימים מסטרא דבת שבע דאיהי מלכות וכו'". ולכן יאמר אם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת על ידי סכך העליונה, היא אימא, "צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מן הארץ" (היא מלכות) "למעלה מעשרים אמה" שיעור עשרים ספירו של הזכר והנקבה. אלא תהיה רובצת עליהם בצד מה כמדובר.

"העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה" - הנה בא הרמז בזה לשני כינויים שרומזים לכנסת ישראל. אחד הוא 'עגלה' כמה דאת אמר "וירכיבו ארון ה' על עגלה". והכינוי השני הוא 'הספינה' כמה דאת אמר "דרך אניה בלב ים". ולכן יאמר כי העושה סוכתו ומתקן אותה על אחד משני דרכים הללו. "בראש העגלה" - כדי שתחזור אחר כך בסוד הפנים, כי בתחילה אותם הפרות הם מעלים הארון לבית שמש כמה דאת אמר "כי שמש ומגן ה'" כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל"ח (ח"ב קלח, א) וזה לשונו: "מזמור שירו לה' שיר חדש וכו' פרות עלות כד נטלי ארונא אתערו בהאי תושבחתא כמה דאת אמר וישרנה הפרות בדרך וכו'. דא איהו כגוונא דלעילא בשעתא דאינון חיות נטלי כרסיא לעילא וכו'".

ולכן להכי "עשה סוכתו", סוכת דוד, "בראש העגלה" להעלות אותה למעלה. "או בראש הספינה" כדאיתא בזוהר פרשת בשלח דף ן' (ח"ב נ, א): "שם אניות יהלכון וכו' - היתה כאניות סוחר דא כנסת ישראל וכו'". ואיתא בפסוק "אתה מושל בגאות הים" כי תדרשנו ימצא לך. *"*4 "אם אינה יכולה לעמוד" סוכה זו "ברוח מצויה דיבשה פסולה", דמאחר כי זה עשה אותה על הנחה זו בסוד הספינה - ולכן מוכרח הוא כי יבא עליה ההוא דברא דימא ברוח מצויה להשקיט הים מזעפו. אמנם אף על גב שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים, מאחר שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה - כשרה.

"עשאה בראש הגמל" שהוא סטרא אחרא, "או בראש האילן" - הוא אילן של אשרה. "כשרה אבל אין עולין לה ביום טוב" כי אז שולט עץ החיים מקצתה על האילן ומקצתה על דבר אחר. אם היא בענין שאם ינטל האילן רע תשאר היא עומדת ולא תפול שנקרא 'סוכת דוד הנופלת' - עולים לה ביום טוב. ואם לאו - אין עולים לה ביום טוב שהוא אסור להשתמש בבעלי החי (שהוא בסוד היצירה) ולא במחובר (שהוא צומח בסוד מט"ט). והבן.

תוכן העניינים

טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה