טור - אורח חיים - חידושי הגהות
סימן ס
דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כונה
הערה א: המעיין יראה שהוא ראיה לסתור, דמדנקט "אין מעכבות זו את זו" דווקא, הא לא אמרן כלל מעכבות. וכתב הפרישה דטעות סופר הוא, דצריך להיות "אין מעכבות" סתם, וכן צריך להגיה בהרא"ש, וכן הוא בירושלמי בהדיא. גם התוס' ברכות ריש דף יג: הביאו הירושלמי, ולא הזכירו "זו את זו". הערה ב: ואפשר ליישב דברי רבינו, דרוצה לומר: אף על גב דמשמע מתניתין דהיה קורא, אף על פי שלא בירך כלל יצא, מכל מקום מפרש רב האי גאון דצריך לברך הברכות אחר כך, והא דקאמר בירושלמי: זאת אומרת ברכות אינן מעכבות, רוצה לומר: סדרן אינו מעכב, דהא לא בירך כלל לפניה - יכול הוא לברך כל הברכות לאחריה, שמע מינה דסדרן אינו מעכב (מהרל"ח). וכן כתב הפרישה. ועיין מה שכתב הב"ח בזה. והט"ז כתב דטעות סופר הוא בטור, וצ"ל: אלא לעניין זה קאמר בגמרא שאינן מעכבות, שאם שנה הסדר לומר ראשונה לבסוף ושנייה תחילה אינו מעכב; וההיא דירושלמי מיירי דווקא ביחיד, אבל בציבור מעכבין, עד כאן.