אור ברסלב
טוב עין סימן יד

טוב עין· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן יד

סימן יג

דיש משום בל תקיף. הקפות לס"ת בשמיני עצרת בח"ל לחוש את שתקיף.

הנה בעיר אחת מערי אדום נמצאו מיושבי א"י ודעתם לחזור ועמדו שני אנשים ועשו בבית המדרש הקפות לס"ת ביום שמיני עצרת כי הוא יום שמחת תורה להם כבני א"י. ואני בעניי אומר שלא נכון לעשות כן שעל ידי זה ידעו דלת העם כי יום ש"ת בח"ל אינו עיקר והעיקר שמיני עצרת דוקא והוא ש"ת בארץ ישראל ויבואו לזלזל בי"ט שני ח"ו כי רבו המון העם הן רבים עתה כי לא ידעו ולא יבינו לקרוא בספר כלל. וגם הן בעון מפקפקים בדברי רז"ל ואין ביד הגדולים למחות. ומחוט השערה הנקל להם להפיל קורה. ומי שדר והיה בערי אדום הכר יכירנו כי זה אמת קש"ט שנים עשר. ועתה שיתפרסם שבארץ ישראל יום ש"ת דח"ל אינו י"ט והוא אסרו חג לא יבצר אשר יקל ויזלזל בו ובעיני לא נכון לעשות כן. והטוב לאלו בני א"י שימתינו עד ליל ש"ת ויעשו הקפות מילתא דשוייא גם לבני א"י כי מצינו לרבינו האר"י ז"ל דהיה עושה הקפות בליל מוצאי ש"ת שהוא שמיני עצרת של ח"ל כמ"ש מהרח"ו ז"ל בשער הכוונות ומצינו דאפי' בצנעא אסרו לעשות מלאכה בי"ט שני לבני א"י שדעתו לחזור כמ"ש' הרז"ה בספר המאור והאחרונים ודלא כמ"ש הרב ט"ז שהקל בצנעא וכמ"ש בבר"י בס"ד.

גם כתבו הרדב"ז בח"א סימן ע"ג והרב פר"ח סימן תצ"ו דבן א"י הנמצא בח"ל ודעתו לחזור בי"ט שני יתפלל של חול בצנעא וכתב הרב פרי חדש שיקום קצת קודם שיקומו הקהל להתפלל כדי שלא ירגישו בו. ואם כל זה הצניעות בדבר שבחובה להתפלל י"ח כדינו. ק"ו כי לא טוב עשו לעשות הקפות ביום שמיני עצרת בבית המדרש בפומבי אשר מזה יתפרסם להמון העם כי יום שמיני עצרת הוא יום ש"ת בא"י ואינם עושים בא"י י"ט כי אם יום אחד. ויבואו לזלזל בי"ט ב' דכיון שהדבר בפרהסיא ובבית המדרש ימצאון שם עשרים בני אדם ויותר בערי אדום פקחים וחוקרים ויש בהמון שאינם חזקים כ"כ בדברי רז"ל כמפורסם ועל הרוב יבואו לזלזל בי"ט שני.

ומי זה אמר להני אינשי דההקפות לספר תורה הם חובת גברא עד דעבדי טצדקי למעבדינהו שלא במקומן והוא מנהג בעלמא באתרא דשכיח הזקא דיבואו לזלזל בי"ט שני. והרי לבני א"י הוא חול גמור ש"ת ואסורים לעשות אפילו בצנעא. וגם צריך שיהיה לבוש בגדי י"ט. ואסרו להתפלל תפילת חול בפרהסיא אלא בצנעא עד שהרואים יסברו שמתפלל כמותם תפלת י"ט. וכיון שכן נראה שאסור לעשות הקפות בשמיני עצרת דמזה יבואו לזלזל בי"ט שני. ומטעם זה אפילו ליושבי ח"ל אינו נכון לעשות הקפות לס"ת ביום שמיני עצרת זכר למה שעושים בא"י אע"ג דהם עושים יום טוב שני ולמחר דהוא ש"ת שלהם יעשו ככל הקהל הקפות ולא יוסיפו לגרוע ח"ו.

וכבר נודע שמהוראת הגאון החסיד מהר"י לנדא ז"ל בספרו נודע ביהודה שהתיר לגלח זקנו במספרים או בסם בחה"מ ע"י פועל שאין לו מה יאכל יצא תקלה ח"ו ובהיותי בשליחו' מצוה בערי אדום שמעתי ותרגז בטני מדלת העם אמרי"ם המאררי' שכל מה שאוסרים בעריות ומ"א חומרות והרי גלוח בחה"מ שעתה אחר כמה דורות נמצא חכם אמיתי שהתיר והגם שגערתי בהם מאד שבושא כיון דעל על. וזו שגגה שיצאה מלפני השליט. וגרם שמלבד רבני הדור שחלקו עליו אפילו מי שאינו מגיע לקרסולי תלמידי הגאון ז"ל פער פיו. וכמה גדולים דברי חכמים שלא להתיר דבר התמוה אף שהדין דין אמת. ומי שישב בערים האל ידע מה בחשוכא מדלת העם. זאת היתה לי לומר שאינו נכון לעשות בני א"י בח"ל הקפות ביום שמיני עצרת מטעם האמור שאסורים במלאכה בצנעא ומתפללים בצנעא. וה"ה בני ח"ל לא יעשו כן ובפרט בערי אדום. כדבר האמור.

וחזה הוית למרן בספר אבקת רוכל הנדפס בקרוב בסימן כ"ו ומשמע קצת מתחיל' תשובתו שבן א"י שהוא בח"ל ודעתו לחזור מותר לעשות מלאכה בצנעא. אמנם מדבריו בש"ע העלה הרב פר"ח בסימן תנ"ו דין ג' דאסור לעשות בן א"י אשר בח"ל מלאכה בצנעא שאעפ"י שבשאר מנהגים העיקר הוא מקומו הראשון ואזיל בתר דידיה להקל בצנעא כיון שדעתו לחזור מ"מ שאני מנהג י"ט ב' שהוא מנהג גדול וקבוע שפשט איסורו בכל הגולה ולפיכך מחמירינן ביה טפי ואף בצנעא אסור לעשות בו מלאכה ולפיכך אסור לעשות בו מלאכה בישוב וסתמו כפירושו דאף בצנע' אסור עכ"ד וכן מוכח מדברי הרז"ה בספר המאור פ' מקום שנהגו כאשר יראה המעיין ומדברי מרן בתשובה הנז' משמע איפכא דבצנעא מותר במלאכה.

ואפשר לומר בדוחק דמרן בתשובה הנז' לא נחית אלא להוכיח שיתפלל תפלת חול בצנעא ולא איירי בדין מלאכה. אמנם לעולם בדין מלאכה סבר מרן דאסור בצנעא מטעם הרז"ה והרב פר"ח דמנהג י"ט שני חמיר שנתפשט איסורו בכל הגולה וכדתרגמה הרב למילתיה בש"ע. והנה צור"ף כדי שלא יזלזלו בו. ומינה לנ"ד דכיון דהחמירו טפי משאר מנהגים לאסור מלאכה אפילו בצנעא להיותו מנהג כל הגולה ולא יזלזלו בו. ה"ה דיש למנוע הקפות הללו כמ"ש מראש מקדמי ארש.

ודע שמ"ש מרן בתשובה הנז' כי הש"ג י"שיג על המורה וכתב וז"ל איך עלה על לבו לומר שיתפלל תפלת חול זה דבר שלא עלה על הדעת עכ"ל יראה הרואה שאין דבריו מובנים בלשון זה והנמשך ולפום ריהטא נראה שהוא ט"ס וצ"ל איך עלה על לבו לומר שלא יתפלל תפלת חול זה דבר וכו' ובזה נוחים דבריו והנמשכים כאשר עי"ן הקו"רא ישר יחזה ואין צורך להאריך.

גם אשו"ר מ"ש מרן שם בנותן טעם למנהג קדום שבני ח"ל הנמצאים בא"י ודעתם לחזור שמתפללים בפרהסיא תפלת י"ט שני דסבירא להו לגדולי עולם דהא דתנן אל ישנה אדם מפני המחלוקת אינו אלא במלאכה ודכוותא דאפשר למיפק מינה חורבא אבל בתפלה אף אם יתפלל כמנהג מקום שיצא משם לא נפיק מיניה חורב' וליכא למיחש למידי ומעתה נפשטה השאלה מק"ו דהשתא אפילו במקום דמלאכה ודכוותא אסירי בפרהסיא תפלה שריא בפרהסיא כ"ש למתפלל בצנעא דלית דין ולית דיין להוציאו מלהתפלל כמנהג מקומו והחכם המתיר בצנעא ואוסר להתפלל בצנעא כבני מקומן לא מצא ידיו ורגליו עכ"ל. ומסוף דבריו שכתב דלית דין להוציאו מלהתפלל וכו' ניכר שראש דברו אמת כמו שהגהתי גם צ"ל והחכם המתיר מלאכה בצנעא כמבואר. והשתא כיון שהחכם הפוסק התיר המלאכה בצנעא ק"ק דאמאי לא חלק עליו דבשתים לא עלתה לו דמלאכה אסור בצנעא ושרי להתפלל של חול. ומ"ש לעיל דלא נחית להכי ק' דהו"ל להשיב לפוסק ואמאי לא נחית לה מר. ואולי אפשר לומר דאע"ג דלקושטא דמילתא סבר מרן דאף בצנעא לעשות מלאכה אסור לא היה לו כח להשיג עליו דאיהו יאמר דשאר פוסקים חלוקים על הרז"ה. ולהכי אתי עליה מטוניה דדבריו עצמם לא יכונו.

עוד זאת אדרש על מרן דמאחר דטעמא טעים כי גדולי הדורות סברי דלא שייך מפני המחלוקת בתפלה ואמטו להכי מתפללי' בפרהסיא בי"ט שני בארץ ישראל כמנהגם א"כ אמאי גמר אומר דק"ו דמתפללים של חול בצנעא בח"ל הו"לל דיכולים להתפלל בפרהסיא דלא שייך מחלוקת. ונראה פשוט דהגם דלא שייך מחלוקת איכא טעמא דלא יזלזלו בי"ט ב' ולכן יתפללו בצנעא. ומינה לנ"ד דיש לחוש בהקפו' בפרהסיא שלא יבואו לזלזל בי"ט שני ככל אשר דברנו והנלע"ד כתבתי.

תוכן העניינים

טוב עין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה