אור ברסלב
טוב עין סימן יג

טוב עין· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן יג

סימן יב

שאלת ממני ידיד נפשי דהמנהג לקרות בס"ת כשחל ר"ח בשבת וביום השבת והוא כדעת הטור. אמנם הרמב"ם כתב דיקראו גם בשבת ובראשי חדשיכם. ומשמעתא דמגילה דף כ"ט דפריך למ"ד דפרשת שקלים צו את קרבני מאי שני האי ר"ח מוכח דבשבת ר"ח קורין כמו שקורין בחל ר"ח בחול צו את קרבני נא יאיר עיני בזה ושכמ"ה.

תשובה רחימא דנפשאי כן קרבו אלי אתוה"י כמה רברבין ותמהוהי. לכן שמח לבי לו הגדלת השמחה חד מאה בדשערוהי, ופי ולבי שוין פתחו בברכה בר"ך על ברכוה"י. יפוצו מעיינותיך חוצה ובאתרא דזקוקין משתמען מילוהי. וחיית ורבית שנים כתקנן זיווהי שנוה"י. אנכי הרואה חקירת חכם על קריאת שבת וכר"ח נהור ענני סגיאין מוהי. אשר תעלה מצודתי היום דק קנ"ה זה יימר למיעל קדמוהי.

שמענה ואתה דע לך דבמס' סופרים פרק טו"ב בפירושא אתמר כמנהגנו דבשבת ור"ח אחר שקרו ו' עולים בסדר היום יקרא ח' וביום השבת ובראשי חדשיכם ע"ש והוא כדברי הטור ולכאורה יקשה על הרמב"ם שכתב דיקראו בשבת ובראשי חדשכם והוא נגד מס' סופרים דמפורש שם שיקראו וביום השבת ובראשי חדשיכם. ולזה אפשר לומר דהרמב"ם במקומו היו קורין בשבת ר"ח ובראשי חדשיכם וכתב כמנהג מקומו. על דרך מאי דאמרינן בש"ס פ' בני העיר כמה זמני והאידנא נהוג עלמא הכי והכי. ואכתי לא איפרק דכיון דבמסכת סופרים אמרו דיקרא וביום השבת ובראשי חדשיכם הי"ל להרמב"ם לכתוב שיקראו וביום השבת ובראשי חדשיכם ויש שנהגו לקרות בשבת ובראשי חדשכם לבד ונפקא מינה לעיר חדשה שיקראו כמסכת סופרים ואמאי קא פסיק ותני שיקראו ובראשי חדשיכם לבד.

איכו השתא נבא העי"ר על אשר כתבת דמשמעתא דשילהי מגילה מוכח דיקראו גם בשבת כמעשהו בחול מצו את קרבני. ואומר דעין לו ראתה לגבר עמיתי הרב כמהר"ר אליהו ישראל ז"להה בספרו הנדפס מחדש וזה שמו אשר יקראו קול אליהו, ואת קולו שמענו בא"ח סימן ג'. עמד ע"ז דמסוגית מגילה דף כ"ט מוכח דצריך לקרות מפ' צו את בני ישראל דאתמר התם בשלמא למ"ד כי תשא היינו דשני האי ר"ח משאר ר"ח אלא למ"ד צו את קרבני מאי שני שני דאלו שאר ר"ח קרו שיתא בענינא דיומא וחד קרי בר"ח ואלו השתא כלהו בדר"ח הניחא וכו' וכתב הרב הנז' ז"ל מזה מתבאר דר"ח שחל בשבת מתחיל מפ' צו דאל"כ מאי פריך מה חילוק יש בין ר"ח אחר שח"ל בשבת לר"ח אדר שח"ל בשבת הרי החילוק מבואר דבר"ח אחר מתחיל וביום השבת או ובראשי חדשכם ואלו השתא דר"ח אדר הוא מתחיל מפ' צו דהוי שקלים לרב. ומה צורך לידחק דכלן קורין פ' צו וכו' והדבר צל"ת עכ"ל וק"ק עליו אמאי לא מייתי תניא דמסייע ליה והוא ריא"ז שכתב דבר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' ס"ת בא' קורין ה' בני אדם בפרשת אותו שבת ובא' קורא הששי בענין ר"ח שהוא פרשת צו את בני ופ' וביום השבת ופ' ובראשי חדשכם ובג' קורא הז' פ' כי תשא עכ"ל הרי דכתב ריא"ז בפשיטות דבר"ח שחל בשבת קורין צו וביום השבת ובראשי חדשכם ובודאי דסמיך אהך שמעתא.

ותו ק"ק דאמאי הניח הדבר בצריך תלמוד והרי כתבו התוס' בפסחים דף מ' ע"ב דבכמה דברים אנו סומכין על פסיקתא או מסכת סופרים ומניחין התלמוד שלנו ע"ש וא"כ גם בזו נימא דהגם דבתלמודין מוכח דבשבת ור"ח קורין כחול סמכינן על מסכת סופרים כמ"ש התוס' בפסחים שהזכרתי וכ"כ בברכות דף י"ח והזכיר זה מרן בב"י א"ח סימן תכ"ה ע"ש. וק"ק על מרן בתשו' בס' אבקת רוכל סימן כ"ח שכתב הא דזמנין מניחין דברי התלמוד ועושים כספרים אחרים מדנפשיה וכתב ואעידה לי ב' עדים השמים כסאי ויחל עש"ב וק"ק שכבר מפורש בתוס' ובהגהת מרדכי פ' בני העיר שהביא הוא ז"ל בב"י סימן תכ"ה כמש"ל.

ועלה בדעתי לומר דטעמא דאזיל בתר מסכת סופרים ומניחין התלמוד שלנו היינו משום דכתב הרא"ש בהלכות ס"ת בענין פרשה פתוחה דמס' סופרים נתחברה בדורות אחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד. ואני בעניי כתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן תקפ"ב דמשמע קצת דמ"ס נתחברה בזמן הגאונים ע"ש וכיון דנתחברה אחר התלמוד משו"ה סמכינן אמ"ס ושבקינן תלמודין על דרך הלכה כבתראי אמנם הפסיקתא רבתי לא אתנו יודע אימתי נתחברה. ועמ"ש מרן בס' אבקת רוכל סימן הנז'.

ואולם אין אנו צריכים לכל זה כי אין ראיה משמעתא דמגילה לקרות בכל שבת שחל בו ר"ח מצו את בני ישראל כחול כי האף אמנם כשחל ר"ח בשבת קורא וביום השבת וא' באדר לרב מתחיל מצו אינו שינוי הניכר ולא חשיב ליה שינוי כיון דבפרשה זו עצמה קרו תמיד בכל ר"ח שח"ל בשבת אלו הפסוקים שמוסיף בשבת שקלי' לא חשיב שינוי. ואמטו להכי משני דהשתא כלהו בדר"ח והוי שינוי עצמי ניכר מאד. ותימא על הרב הנז' שכתב וז"ל ומה צורך לידחק דכלן קורין פ' צו וכו' דנראה מדבריו דשינוי תוספת פ' צו יותר נרגש וניכר משאם יעלו כל העולים פ' צו וכו' וכיוצא. ואין הדבר כן והוא דבר פשוט דטפי הכרא איכא בעולים יותר מקריאת פ' צו.

ומצאתי לחד מקמי"א הרב המאירי ז"ל בפסקי מגילה שכתב וז"ל גדולי המחברים למדו מסוגיא זו שבכל שבת שיארע בו ר"ח קורין בשניה מתחילת צו וביום השבת ובראשי חדשכם שאמר בה אלא למ"ד פ' צו מאי שני שני שבכל שבת שאירע בו ר"ח קורא מוביום השבת ושקלים קורא מצו אלא שאף בכל שבת קורא מפרשת צו ואין זה הכרח שמכל מקום הנכנסים חושבים שמתחלת הפרשה התחילו ואף אותה שעמדו שם הואיל ופרשה אחת אין כאן הוכחה עכ"ל. ויש קצת ט"ס וכצ"ל אלא למ"ד פ' צו מאי שני ולא קאמר שני שבכל שבת כצ"ל והנה עיניכם הרואות דהרב ז"ל קאמר דאין זה הכרח וכמ"ש בעניותנו. ומ"ש גדולי המחברים למדו מסוגיא זו. מודעת זאת דכאשר הרב המאירי כותב גדולי המחברים כונתו על הרמב"ם וכמ"ש רבינו בצלאל בתשובתיו וכאשר ניכר לרגיל בדבריו ואולם הכא הרמב"ם בנסחא דקמן כתב דבשבת שחל ר"ח קורין ובראשי חדשכם. וכן משמע ממ"ש לקמן קורא ענין ראש חדש וכו'.

ואתה אנוש אלוף לראש בעיניך תביט מילי קטני אר"ש ארשת שפתי ישבחונך כי עמדת במקום שעמדו ראשונים ג) צ"ל ש"ע א ש"פ ואת אחרונים. וה' עמו ארכא בחיין יהיבת ליה רבות בשנים דשנים ורעננים. ותפארת בנים מרוב הוני"ם. כנפשך יקרה היא מפנינים. ונפש אדם מועט קטן שבקטנים. שש אנכי באהבתך ומתפאר בגוונים. חדאי נפשאי.

תוכן העניינים

טוב עין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה