טוב עין· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן ג
קצת הגהות שנים שלשה גרגירים בספרי הקטנים. מאי דשייך לדינא או לפלפולא במקומות שונים.
א. בחיים שאל ח"ב סימן ט"ז דף כ"א ע"ב שיטה טו"ב. נ"ל דלא יקראו פרשה שלימה במנחה וכו' והן עתה זרח השמש ס' דגול מרבבה להגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל וראיתי בדף ו' ע"ד שכתב מדנפשיה לקרות כל הפרשה במנחה ע"ש. ואני הדל במקומי אני עומד דאין לקרות כל הפרשה במנחה דבר אשר לא מצינו מעין דוגמא ובפרט לפי דברי הזהר הקדוש שכתב בהדיא דפרשה שלימה במנחה לאו זימניה הוא והבאתי דבריו בהשמטות בס"ד.
ב. שם סימן ל"ח סוף אות כ"ט. ואחר שנדפס ראיתי להרשב"ץ בתשובותיו ח"ב סימן קנ"ה שכתב הפוטר חבירו משבועה ונתחייב לו שבועה על טענה אחרת יכול להשביעו מאותה טענה שפטרו על ידי גלגול כדאיתא בתוספתא פ' הכותב עכ"ל וצריך לראות שרש הענין ותשו' הרב פנים מאירות שהבאתי ולהתישב בדבר.
ג. שם סימן ל"ח אות נ"ז דף מ"ח ע"א שיטה ו'. ומאי דתנן פ' הבא על יבמתו ולא ישא אלמנה בין מן הארוסין בין מן הנשואין. כבר פריך הש"ס דף נ"ט פשיטא ומשני סד"א נילף מתמר ופירש"י פשיטא אלמנה סתמא משמע.
ד. שם בהשמטות דף ע"ג עמוד ד' שיטה ך' ולכאורה נראה דממונא מאיסורא ילפינן וכו'. זה כתבתי בשעת גמר הדפוס אגב רהטאי ופנא"י לא היה לי לראות שום ספר והנה צור"ף אספרה כמו חלאי"ם. ואחר שנדפס ראיתי בספר פתח האהל דף ג' ע"ד אשר בנה אצלו ציון סוגית קדושין דף ג' ע"ב דהוא תלמוד ערוך שם ובכתובות דף מ"ו ממונא מאיסורא לא ילפינן ועיין עוד בפתח האהל. גם הרב יד מלאכי דף קי"ב הביא בידו המלאה תשובת מהרח"ש ח"ב סימן ט"ל ושם מהרח"ש הביא תשובת הרא"ה ושאר גדולים. ותשובת הרדב"ז שהביא במקובצת פ"ב דמציעא דף פ"ה ע"ג. ותשו' מהר"ר צבי סימן כ"א. גם עיין בתשובות הרשב"ץ ח"ב סימן ר"ג וה' יצילנו משגיאות כי"ר
ה. בעין זוכר דף י"א ע"ב שיטה כ"ג. ותו קשה על הרב מהר"י עייאש ממ"ש הוא עצמו בספר שבט יהודה סימן ש"ם וכבר כתבתי אני הדל בזה בריש קונטריס חיים שאל חלק שני והיו עיניך רואות ועיין שם אם טוב בעיניך.
ו. שם דף י"ב ע"א סוף אות ס"ט. והרב משנה למלך פ"ה דיסודי התורה דין ו' כתב על תשובת הרדב"ז הנז' דאשתמיטיתיה תשובת הרשב"א שהביא מרן בבית יוסף הנז' יעויין בדברי קדשו. ונעלם מהרב מהר"י עייאש ודוק היטב.
ז. שם דף כ"ח ע"ג סוף אות י"ד. וסמ"ג עשין קל"ג דף קנ"ז סוף עמוד א' כתב שבכל התלמוד פוסק רב אלפס שאין הלכה כרבי אלא מחבירו ולא מרשב"ג שהיה אביו ורבו עכ"ל. והרב יד מלאכי הפלי' עצה בזה וכמדת"ו לכל רוח חכמה וכמדומ' שלא זכר דברי הסמ"ג הללו והוא תניא דמסייע ליה. ומדברי הסמ"ג הללו קשה על הרב בית חדש בי"ד סימן קפ"ז שכתב שדרך הרי"ף לפסוק כרבי נגד אביו כמ"ש בשמו הרב יד מלאכי וכבר תמה עליו שם אך מה שהקשה הרב יד מלאכי להב"ח דידיה אדידיה יש לישב ודוק כי קצרתי.
ח. שם דף ל"א ע"א. אח"ז ראיתי תשובת הרב מהר"י המון הובאה בספר שביתת י"ט י"ד סימן יו"ד דשקיל וטרי בענינים אלו. אך לא ראיתי שהביא סוגית זה בורר שזכרנו לפנים האר"ש.
ט. שם דף ל"ד ע"א סוף אות ס'. ועיין מה שכתבתי אני הדל בקונטריס שיורי ברכה י"ד סימן קמ"ה ושם רמזתי למ"ש בברכי יוסף א"ח סימן תקמ"ט.
יוד. שם דף ל"ח סוף ע"ג דחסורי מחסרא בכונה קיצר הלשון וכו' כן מוכח מדברי רעיא מהימנא פ' צו דף ז"ך ע"ב כי חסורי מחסר' אינו רוצה לומר חסרון ממש רק. דכלול בה ע"ש ודוק היטב.
יא. שם דף מ"א ע"א. סוף אות ל"א והר"ן בסוף חידושי נדה על דף ס"ט כתב דבמסכת יומא מוכח דרבי חנינה רביה דרב הוה ע"ש ובמה שכתבנו בעניותנו לעיל בס"ד ודוק היטב.
יב. שם דף נ"ז ע"א שיטה ג' הלצתי על הרב הליכות עולם דלאו דוקא קאמר וכונתו כמ"ש הרמב"ן ע"ש וכזה ראיתי להרב פרי חדש במים חיים בהגהות הרמב"ם דף כ"ח ע"ג שכתב וז"ל ועוד שכתוב בהליכות עולם משם הרמב"ן דכל מנה"מ שייך בדברים שיש להם עיקר מן התורה ואע"ג דאשכחן פ"ב דביצה דקאמר מנה"מ בדבר שהוא אסמכתא מ"מ כל דפריש מרובא פריש ורוב מנה"מ שבתלמוד הוא בדבר שיש לו עיקר מן התורה עכ"ל. עיניך הרואות דהביא דברי ה"ע והבליע ההיא דביצה וגם דברי הרב פר"ח הללו נעלמו מהרב ארעא דרבנן ודוק.
י"ג. פתח עינים ח"א דף צ"ו ע"ג שיטה נ"ב. ובמש"ה ותהי' לו לבת וכו' נוסחת הש"ס דפוס פפד"מ הטעני דהפסוק הוא ותהי לו כבת. ומ"מ הדרשא תדרש בסוגיין כאשר דברתי. והתם המשל דהוא כבשה לא יצדק לבת ואתי עלה הש"ס מכח משום דבחיקו תשכב ואמר לבית להורות על הנמשל ודוק הטב כי קצרתי וה' יצילנו משגיאות.
יד. שם דף ע"ד עמוד כ' שיטה כ"ח ויש להעיר דמה שנסתפקו בתוס' ישנים הוא מחלוקת בירוש' הגם דיש הפרש. תו יש להבין דאמאי לא הכריעו התוספות דכתיב בן ל' שנה מלך והירוש' יש לפרש דלב' הדעות לא היו אלא מ' אלא דחד סבר משום כבודו דירוש' סבר דחשבון מרובה דהיינו ג"ל בולע וקרבן העדה לא פירש כן ונר' מוכרח מדכתיב בן ל' ודוחק לומר דגם זה אינו בכיוון ודוק כי קצרתי.
טו. שם דף קכ"ז ע"ב שיטה כ"ג ועמ"ש בפני דוד בסוף פירוש ההגדה בפ' בא בס"ד.
טז. שם דף קל"ח ע"ג. בש"ס דף ע"ו ע"ב. לבעותי עלמא. מבואר דמשני נמי על איתי דהיה לבעותי עלמא ומשמע דהגם דהיה איתי שר הצבא עם יואב ואבשי במלחמות אבשלום עכ"ז איתי לא היה יורד למלחמה מדהש"ס תירץ לאיתי ולת' ילדים בחד גוונא דהיה לבעותי עלמא. והרב יפה מראה סוף פ"ג דע"ז כתב דבמלחמת אבשלום דכתיב והשלישית ביד איתי שוב נתגייר וקודם שנתגייר ביטל ע"ז אך קשה דקי"ל כל משימות וכו' ואפילו ליכתב בחיילות של דוד היה צריך להיות מיוחס כדאיתא פ"י יוחסין וי"ל דהוראת שעה היתה כי לא נמצא גבור חיל כמוהו עכ"ל וק' דהש"ס הכא מקשה מאיתי ומתרץ לבעותי עלמא. ודוק היטב.
טוב שם ח"ב דף מ"ה ע"ב ד"ה ואפשר ונפשו אוותה להתגייר כן מוכח מסוגית קדושין דף ע"ז ע"ב דנתגייר וכן מוכח מהכתוב שמואל ב' סימן ט"ו דכתיב שוב ושב עם המלך וכו' תמול בואך וכו' שהכונה דישוב לירוש' עם אבשלום וכמ"ש רד"ק וכ"כ הר"ם אלשיך בפירושו דנתגייר וכ"כ ביפ"מ סוף פ"ג דע"ז וכן אמרו בזהר הקדוש ח"א דף קע"ג והוצרכתי לזה לאפוקי מי שרצה לומר שלא נתגייר והיה נדחק בלשון ודוק.
חי. שם בח"ב דף פ' ע"ג מ"ש בדרך הגאון מהר"י מקראקא דק' דאף דשרי היה עושה חסידות ואצ"ל דהוא ר"י בר אלעאי יש לישב דבעלמא יעשה חסידות אבל דשכבה ריבה אצלו לטבול לפני תלמידיו יש חשדא ובכה"ג אין לעשות חסידות זה אפשר לישב מיהו יש לדחות דתלמידיו בדוקים אצלו וקים ליה בגויהו שלא יחשדוהו.
יט. דברים אחדים דף ק"ד ע"א הרגשתי על מהרימ"ט ואביו דכתיב אדני מי יעמוד ובמקדש מלך על ח"ג דף קפ"ח מקיים גי' ה' מי יעמוד בהויה ול"נ כגי' דרך אמת וכפי' הרמ"ז שמקיים נסחת דרך אמת וכן עיקר שלא נמצא שינוי זה עיין במקדש מלך ודוק כי קצרתי.