אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רנז

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רנז

תשובה רנו

לסי' ק"י. להרב מו"ה ליבוש אייטינגער אבד"ק ליטנאוויץ.

הנה מה שרצה רו"מ להכריע בין ההרים הגדולים שהובא בבית הלל ובפר"ח בנדון חצי צלע שנפרש מן הקבוע וחציו נשאר במקום הקביעות, והביא רו"מ להכריע כדעת הפר"ח מדברי הרשב"א הובא בשיטה מקובצת דפ"ק דב"ב גבי נפל הכותל המקום ואבנים של שניהם אפילו פינו חד מינייהו והקשה הרשב"א כיון דהמקום שלו א"כ הוי גם אבנים שלו, דהוי כדבר של ראובן שנפל לחצרו של שמעון ותירץ הרשב"א כיון דהמקום גופו אינו שלו רק בתורת ספק וגם לא נודע הספק תחלה על המקום רק על האבנים והמקום ביחד לכך אין אומרים בזה המע"ה, וכתב רו"מ דגם בזה הוי כן כיון דהקביעות הנשאר אינו אסור רק מכח ספק וכיון דלא נודע הספק עד שפירש השני לכך אף דהקביעות נשאר באיסורו מ"מ על זה שפירש אמרינן כל דפריש מרובא פריש עכת"ד, והנה ידידי אחר המחילה ממנו אלף פעמים אורייתא היא דקמרתחא לי דשאני אומר דנשתבש מאוד לומר כהאי מלתא דמביא לידי גיחוך, דאין לו דמיון כלל, דהרי עיקר מחלוקת הגאונים הוא רק מכח סתרי אהדדי, דודאי אם היו כמה בהמות כולן פירשו אף דכמה נשארו בקביעותם אותם שפירשו מותרין ואין מחלוקת בדבר רק עיקר המחלוקת אם צלע אחד פירש וצלע אחד נשאר דבזה כיון דאי אפשר להיות שצלע אחד יהי' טרפה וצלע אחד כשר, וא"כ איך נימא דהצלע הנשאר אסורה שמא היא מטרפה וצלע הנפרש נאמר שהיא מכשרה מכח דאמרינן כל דפריש מרובא פריש והיא מן הכשרה וזה סתרי אהדדי דאם צלע שבחוץ כשרה בע"כ גם שבפנים כשרה ואי אפשר לחלק, ואם צלע דבפנים אסורה שמא מטרפה היא א"כ גם מה שבחוץ אסורה וא"כ סתרי אהדדי, ואי אפשר לחלק, וא"כ מה דמיון זה להתם דהתם לא סתרי אהדדי דאפשר לומר דהמקום יהי' של שמעון והאבנים של ראובן דקנה זה מזה או דאחד לבד בנאו, וגם אפשר דהמקום של אחד והכותל בשותפות או להיפוך, וכיון דאין זה סותר את זה ואינו תלוי זה בזה לכך דיינין כל חד כפי דינו, ועוד דהתם אדרבא נשאר הדין בשוה דהמקום והאבנים של שניהם אבל כאן יהי' להיפוך דחלק זה אסור וחלק זה מותר לכך דמיון שלו לא נהיר ולא צהיר, ובחיבורי מי נדה ברפ"ק שם הבאתי ראי' מדברי הרשב"א שם שפיר הבאתי ראי' לדין זה ושם ביארתי הדבר על נכון בעזה"י. וגוף דברי הרשב"א צ"ע קצת כי מה בכך דהמקום שלו אפי' פינן לרשותו ממש נמי הוי של שניהם דדבר דהוי מתחלה בחזקת שותפין, אפילו הוא אח"כ ברשות אחד עדיין הוא ברשות שניהם כמ"ש בחו"מ סי' צ"ג. ומה דמיון הוא לאם דבר של ראובן נפל לחצרו של שמעון דלא הוי ברשות שניהם מעולם ולכך בזה רשות משנה, אבל דבר דהוי תחלה ברשות שניהם אין הרשות משנה דידו כיד שותפו וצ"ע ואין פנאי להאריך בזה אולי יזכני ה' בזמן אחר לפרש בזה יותר. דברי ידידו הטרוד וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה