אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רלד

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רלד

תשובה רלג

להרב החריף מו"ה אהרן שמואל אסהד נ"י בק"ק ניקלשפורג.

הנה מכתבו קבלתי היום הזה ותיכף אני פונה להשיבו בקצרה היות כי נחוץ הוא לדינא אמרתי יהי מה. הנה מה שהעיר על הצמח צדק שתירץ על דברי הרשב"א שכתב דתרנגולת ספק טרפה לא הוי לי' דשיל"מ, דכונת הרשב"א הוי בספק טרפה שנולד ביו"ט, והקשה רו"מ הרי הרשב"א ס"ל דספק תורה מן התורה לחומרא, ואיך חל איסור נולד דרבנן על איסור טרפה, הרי התוספות ביבמות דף ל"ג כתבו דבקל על החמור אפי' בכולל אינו חל. הנה זה לק"מ דהרשב"א במס' ביצה כתב דלכך להס"ד בביצה ספיק' אסורה היינו ספק יו"ט ספק חול אף להס"ד דלא ידע ממה דס"ל דשיל"מ היינו דספק מוכן עשאוהו כשל תורה וספקא לחומרא ייע"ש, א"כ שפיר חל איסור נולד על ספק טרפה, ואדרבא איסור טרפה הוי רק ספק ונולד הוי ודאי וכיון דמוכן עשוהו כשל תורה הוי נולד יותר חמור מספק טרפה אפי' אם ספקא לחומרא מן התורה. גם מ"ש דהרשב"א לית לי' אפי' איסור מוסיף, דהרי ס"ל דאין נדר חל על שבועה אף דנדר הוי איסור מוסיף דהוי איסור חפצא, במח"כ זה טעות דאיסור מוסיף הוי רק אם נתוסף איסור על האדם, משא"כ בזה הרי סוף סוף הי' אסור בו מכח השבועה, ומה לי אם הוי מכח השבועה דהוא איסור גברא או הוא איסור חפצא, סוף סוף הי' אסור בו, ואיך עלה בלבו לומר כן דהרשב"א לית לי' מוסיף מה דקיי"ל להלכה פסוקה אפילו איסור כולל מכ"ש מוסיף. וגם תירוץ רו"מ דיש לומר דהכונה כמ"ש הצמח צדק רק הכונה כיון דאין נולד חל רק כשהולך איסור טרפה, וא"כ לא חל הנולד רק אם כבר נתערב ובטל ליה איסור טרפה וא"כ שוב כשכבר הוי בתערובת לא שייך דשיל"מ ובטל, דבריו תמוהין מאוד, חוץ ממ"ש לעיל דנולד חל על ספק טרפה, אך חוץ מזה תמוה, דא"כ למה לי ספק טרפה, הרי גם ספק טרפה אינו בטל רק כשיש סמ"ך, א"כ מאי אריא ספק טרפה אפילו ודאי טרפה שנולד ביו"ט ונתערבה הי' הדין כן לפי דעת רו"מ ולמה נקט הרשב"א ספק טרפה ומה ענין הטעם דאין המתיר בודאי, הרי זה הוי בלא"ה ממ"נ כמ"ש הצמח צדק, והוי לי' להרשב"א לכתוב הטעם מכח דאין הנולד חל רק בתערובת, ומה ענין אין המתיר בודאי לכאן, גם גוף דינו אינו נראה דנהי דהמרדכי ס"ל דבלא נולד האיסור רק בתערובת לא הוי לי' דשיל"מ, היינו אם לא נתחדש כלל האיסור רק בתערובת אבל בזה, האיסור כשנולד הוי ידיעה בתחלה, רק שלא הי' מצי לחול מכח איסור טרפה, אבל כיון דעכ"פ הי' ידוע תחלה ודאי אינו בטל לכך תמה אני עליו מה ראה לומר כן. וקושיית הצמח צדק מבואר הוא בחיבורי ליו"ד סי' ק"ב בקונטרס דשיל"מ אך אין האסף פה להעתיקו, והנה לפי הבנת רו"מ דאין נולד חל על איסור טרפה הי' יכול יותר לתרץ דיש לומר דאף דנתערב ס"ל לכמה פוסקים דאין האיסור נהפך להיתר רק דמ"מ מותר התערובת דעל כל א' אמרינן היינו הוא דהיתרא, ואף הסוברים האיסור נהפך להיתר היינו רק מן התורה אבל מדרבנן ודאי אינו נהפך להיתר דהרי קיי"ל דטומאת משא כמאן דאיתא דמיא מכח דהוי ביחד, ואם הי' האיסור נהפך להיתר לא שייך לומר דטומאת משא כמאן דאיתא דמיא, ובע"כ דמדרבנן ודאי אינו נהפך להיתר, וא"כ כיון דנולד דרבנן לא יחול על טרפה אף שכבר בטל בתערובת לפי דעת רו"מ, א"כ הוי הכונה כך, דודאי טרפה שנולדה ביו"ט ודאי אם נתערבה בטלה דלא חל עליו איסור נולד, רק דהוי ס"ד בספק טרפה דאולי אינו טרפה והוי נולד והוי לי' דשיל"מ, לכך כתב הרשב"א דלא הוי דשיל"מ דאדרבא דלמא הוא טרפה ולא נחשב נולד וא"כ אין המתיר בודאי לכך בטל לי' בודאי. מיהו לומר דנולד לא חל על טרפה זה אינו, ועיין ראיה מפורש בסוף ביצה גבי בהמה הרועה באפר דאסור לשחטו ביו"ט דהוי מוקצה, ואיך חל איסור מוקצה על אבר מן החי ואף דכששחטו אזל ליה איסור אבר מן החי, מ"מ לא חל המוקצה אז דאין מוקצה לחצי שבת, בע"כ שחל מוקצה על אמ"ה מכ"ש נולד ודו"ק:

ומה שהקשה רו"מ על המחבר באו"ח סי' תמ"ז למה ביבש ביבש בפסח חוזר וניעור הרי כיון דכבר נתערב קודם פסח א"כ הוי לי' אח"כ האיסור בתערובת ולא שייך דין דשיל"מ ולהרמב"ם הטעם מכח דשיל"מ אין חמץ בטל, הנה זה לק"מ מכמה טעמי חדא דאנן לא קיי"ל כהרמב"ם רק הפוסקים נתנו טעמים אחרים מכח חומרא דחמץ, ועוד אפי' להרמב"ם הרי נעלם מכבודו דברי הפוסקים דחמץ לא נחשב נ"ט בר נ"ט דהיתרא דחמץ שמו עליו והוי איסורא בלע א"כ ה"ה נמי דנחשב הוכר האיסור קודם פסח קודם התערובת כיון דשמו עליו. ועוד הרי בחמץ כיון דקיי"ל חוזר וניעור והרי בדשיל"מ אם לא הוכר מתחלה בטל ולא אמרינן חוזר וניעור בע"כ דבחמץ החמירו והיינו דבחמץ תקנו חז"ל להיות כאלו עתה נתערב מחדש, ואין דנין מה שכבר נתערב רק נדון כאלו השתא נתערב, וא"כ אם נחשב כאלו עתה נתערב הרי עתה הוי הוכר האיסור תחלה. והנה בנדון קושית הצמח צדק על הרשב"א עלה ברעיוני עוד בעזה"י דא"צ לומר דנ"מ בנולדה ביו"ט רק יש לומר דנ"מ אם נדר אדם שיהי' אסור לו ביצים כשרות ומטרפות לא נדר כי בלא"ה אסורין לו, ואז אם ודאי טרפה נתערבה ודאי בטלה דאין בזה דשיל"מ דבזה לא נדר, אבל בספק טרפה הוי ס"ד לומר דאפשר ע"י שהיית כ"א יום יבורר שהיא כשרה ואז חל הנדר והוי דשיל"מ, אך כיון דאין המתיר בודאי ואינו בידו וא"כ הרי אפשר שיהי' טרפה ולא הוי לי' דשיל"מ, ולכך כיון דאין המתיר בודאי ואינו בידו לא הוי דשיל"מ ולכך בטל, ואפי' אם אח"כ נתברר שהיה כשרה כבר נתבטל וא"ש. ויותר אין פנאי להאריך רק למלאות רצונו ובפרט דרצונו לשום לדרך פעמיו למז"ט עשיתי רצונו והשבתי לו זה המעט. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה