אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רכג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רכג

תשובה רכב

להרב החריף ר' אהרן שמואל אסהד נ"י בק' ניקלשפורג.

הנה מכתבו קבלתי ואם כי אני חלוש כח ומוטרד אעפ"כ פניתי להשיבו. והנה מה שהקשה להסוברים דאיסור דרבנן מותר להאכיל בידים, וא"כ בסוגיא דירך שנתבשל בה ג"ה מאי פריך שם מאן טעים לי', הרי רבא ס"ל טכ"ע דרבנן וא"כ יתנו לקטן וכו'. הנה אין התחלה לקושיא זו מכמה טעמים, הראשון הוא דהרשב"א לא כתב כן דדרבנן מותר ליתן לו בידים רק לפי מה דקיי"ל קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו אז נחתינן חד דרגא בדרבנן ומותר להאכילו בידים, אבל למ"ד קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו אז בדרבנן נהי דאין מצווין להפרישו, עכ"פ בידים אסור ליתן לו, וא"כ רבא ס"ל ביבמות דף קי"ד ע"ב דקטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו, א"כ לדידיה ודאי אסור להאכילו איסור דרבנן בידים. ועוד בלא זה לק"מ דקטן אין לו דעת, ומי יודע אם קטן יכול להבחין בטעם:

ואפי' אם יודע הרי אין הקטן נאמן באם אתחזק איסורא, ואם נתערב איסור בהיתר הוי איתחזק איסורא ואין קטן נאמן אפילו בדרבנן. ולומר מסלפ"ת, הן אמת דקטן נאמן במסלפ"ת, אך היינו דוקא אם מספר איזה דבר מעצמו יתכן אף בקטן ישראל להיות מסלפ"ת, אבל אם גדול נותן לו לטעום א"כ בשלמא בנכרי אף דישראל נותן לו לא ידע אם הוא בשביל איסור או לא, אבל קטן הוא גדל בין ישראל עפ"י הרוב ירגיש בדבר דהוא בעבור איסור כי יודע מנהג ישראל ועיין סמך לזה ביו"ד סי' ס"ט באם יש קטן היודע מנהג ישראל לכך אין לו דין מסלפ"ת. ומה שהקשה בתרומה שנפל לחולין למה צריך שיטעמנה כהן יתן לישראל פחות מכשיעור לפמ"ש הפמ"ג דבאיסור דרבנן מותר ח"ש, הנה גם זה לא קשה דבפשיטות יש לומר דלטעום אם יש בו טעם אין די פחות מכזית רק צריך טעימה גסה אז ירגישו הטעם, מיהו זה אינו דהרי אפי' אם יאכל יותר מכשיעור מ"מ תרומה לא יהי' מעורב בו לפי ערך רק פחות מכזית ויהי' מותר לטעום. אך באמת א"ש ויתיישב גם קושיא הראשונה דע"כ לא מקילין בדרבנן רק במה שאין לו עיקר מן התורה אבל במה דיש לו עיקר מן התורה ודאי אסור ליתן לקטן בידים או לאכול פחות מכשיעור, ואסביר הדבר יותר דאפי' אי נימא דבשאר איסורא דרבנן מותר להאכיל לקטן אף דיש לו עיקר מן התורה. מ"מ בטעם כעיקר אף למ"ד דהוי דרבנן מ"מ אם אמרו להיות טעם כעיקר הוי בכל דבר כעיקר כיון דעשוהו כעיקר הוי לכל דיניו כעיקר, וכמו דבעיקר אסור ליתן לקטן ה"ה בטעם, וא"ש קושיא ראשונה, מיהו קושיא השניה מכהן צ"ל דיש לו חילוק בין יש לו עיקר מן התורה או לא, אך הנה המעיין בגיטין דף ס"ה מוכח דתרומה דרבנן ומעשר דרבנן הן בזה"ז והן בזמן הבית אם הוי דרבנן נחשב אין לו עיקר מן התורה ייע"ש, מוכח כן להדיא דבתרומה דרבנן לא עשו כעין של תורה. ולכך נראה דצריך לחזור לענין ראשון דיש לומר דבמשהו לא ירגיש הטעם רק בהרבה, ומה שכתבנו דיש לומר אפי' אם יאכל הרבה לא יהי' בו רק פחות מכשיעור תרומה, אך יש לומר דלא מבעיא אי נימא דנעשה חנ"נ אפילו בדרבנן דא"כ יש לחוש אולי יטעום טעמא דאיסורא, וא"כ הוי כולו איסור ואכל יותר מכשיעור, ואפילו את"ל דבדרבנן לא נעשה נבלה, מ"מ יש לומר דבשלמא חצי שיעור בזה מותר בדרבנן דלא אתי לאחלופי בין כשיעור שלם דזה ניכר מגופו ובין שיעור לפחות מכשיעור לא טעי אינשי, אבל אם יאכל יותר מכשיעור נהי דבזה באיסור שבו לא הוי כשיעור, עכ"פ כיון דבעיני העולם הוא אסור כולו אתי לאחלופי לומר דטעימה מותר באיסור גופו אפילו בכשיעור לכך אסור לו למטעם:

ב מה שהקשה על הש"ך בסי' צ"ח שכתב בשם מחותני לשיטת הרא"ש דמסלפ"ת מהני להאמין לו בטעם מיהו קפילא בעינן כדי להיות בקי בטעמים וכו', וע"ז הקשה דהרי מסלפ"ת לא מהני רק בדרבנן ואומן לא מרעא אומנתו מהני אפי' בשל תורה כמ"ש באו"ח בסי' כ' הל' ציצית. הנה זה א"ש דמה דמהני אומן היינו בלא אתחזק איסורא, אבל באיתחזק איסורא לא סמכינן על חזקה זו. דסלק חזקה נגד חזקה כעין שמחלק הש"ך שם לענין מסלפ"ת. רק דהש"ך דחה זה, אבל גבי חזקה דאומן לא מרעא נפשיה שפיר יש לומר חילוק זה לכך בעינן מסלפ"ת ומסלפ"ת מהני כמ"ש הש"ך כיון דאפשר לברורי ע"י קפילא. ובאמת לפי דברינו יש לומר יותר בדברי הרא"ש דודאי מה דבעינן קפילא הוי מכח דלא מרעא אומנתו, ואף דהוי לפי תומו יש לומר דלא מרעא אומנתו, או יש לומר דשואלין אותו עבור ד"א ומ"מ הוי מסלפ"ת כמ"ש הט"ז סי' צ"ח, אך חזקה זו דאומן לא מרעא נפשי' לא מהני כיון דאתחזק איסורא וסלק חזקה נגד חזקה, ולכך בעינן מסלפ"ת, ונהי דמסלפ"ת לא מהני היינו להיות סומכין עליו לבדו, מיהו עכ"פ מהני להיות איתרע חזקת איסור שהיה כאן ועכ"פ מהני מסלפ"ת להיות סותר להחזקה, ושוב כיון דאין כאן חזקת איסור שוב מהני טעם הקפילא לומר חזקה אומן לא מרעא אומנתו וא"ש וזה נכון לדעתי בעזה"י. וביתר הערותיו לא עיינתי כי אני חלש כח ומוטרד ועמו הסליחה. ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה