טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קעה
לק"ק סיגוט להרבני המופלנ מו"ה חיים אריה הכהן נכד בעל קונטרס הספקות
הנה מכתבו קבלתי יום אמש ופניתי תיכף להשיבו כי מלתא זוטרתי הוא, ואם כי איני מכירו מתמול שלשום הלא על ד"ת בא ולהלכה למעשה. וז"ל שאלתו בתנור ברזל דהיינו מה שקורין שפאהר והתנור עומד ע"ג רגליים ארבעה ותחת התנור עד הקרקע הוא גבוה לערך עשרה טפחים, ותחת התנור הנ' עמדו על גבי הקרקע קדרות הרבה של בשר מהם קדרות של ברזל ומהם קדרות של חרס, ונשפך מהתנור הנ"ל קדרה של חלב רותח על הקרקע צונן שתחת התנור אבל לא נשפך ממש על הקדרות רק קודם נשפך על הקרקע ואח"כ נזחל על הקדרות ואינו ידוע אם נפסק הקלוח מן הקדרה של חלב קודם שהגיע אל הקדרות של בשר אם לאו, וגם אין ידוע אם הי' היס"ב בחלב על הקרקע, וגם על הקרקע שנשפך החלב הי' מפוזר הרבה אפר עכ"ל השאלה. והנה רו"מ צירף בזה כמה קולות משום דרכה להשתמש בשפע ומחמת האפר ומחמת דאינו דרך בישול הוי רק דרבנן. והנה לדידי אין צריך לכל זה. והנה מ"ש דהוי רק דרבנן בזה אחר המחילה טעה דמה בכך דעתה הוא דרבנן הרי כיון דעכ"פ יש כאן בליעה יבא לידי דאורייתא כשיבשל אח"כ בהם בשר וכמ"ש כעין זה בפמ"ג ע"ש. גם הנה מ"ש דהוי ספק אם נפסק הקלוח והנה בסי' ק"ה פסק הש"ך אף בעירוי בנפסק הקילוח אוסר כ"ק רק שהפמ"ג כתב דכאן שאני כיון שנזחל ע"ג הכירה צוננת, וזה בכירה של אבנים, אבל בתנור של ברזל דהוי כולו חם ובפרט בברזל הוי חם מקצתו חם כולו א"כ לא נתקרר ובעינן קליפה אף בנפסק הקלוח והרי הקדרה במקום קליפה. מיהו כאן יפה אמר בזה כיון דעכ"פ היה על הקרקע תחלה א"כ נצטנן מן הקרקע לכן אם נפסק הקלוח יש להתיר לגמרי:
ודע שמה שמקצת אחרונים מחמירין והוא בפמ"ג סי' צ"ה בשפ"ד ס"ק י"ח דאם לא נפסק למעלה מן הקדרה אף דנפסק למטה לא נחשב נפסק הקלוח, אין אני מורה כן רק אני כתבתי זה כמה שנים באיזה מקום והוא בחיבורי מ"ק סי' צ"ה דכל שנפסק למטה נחשב נפסק הקלוח. והנה בנידן דידי' נראה להיתר בלא"ה. דהנה נראה דדין עירוי שלא נפסק הקלוח אף שהי' בא תחלה על כלי צונן אסור היינו רק אם הוא דרך הליכה באורך כעין מעשה של התה"ד דנזחל ע"ג כירה אבל אם בא על כלי צונן ומשם מתפשט ברוחב בזה נראה דמודים דמותר כיון דבא למטה על הכלי הוי כהנחה וכיון דנח למטה ודאי דנתקרר דבזה שייך תתאה גבר. ובשלמא אם הולך באורך הכירה אל החלב הנזחל הוי רק כנוגעין זה בזה ולא שייך בזה לא עלאה ולא תתאה בזה אוסר כל שלא נפסק הקלוח אבל אם הוי דרך הנחה כגון בנדון זה דהקרקע למטה והוי בהנחה ותתאה גבר ודאי דלא נחשב עירוי אף שלא נפסק הקלוח והתה"ד והרמ"א מיירי כגון שכל הכירה למעלה הוי רותח רק דלמטה הצדדין הוי צונן בזה אסרי. אבל אם הכירה בצדדין הוי צונן והחלב נמשך ברוחב ואח"כ באורך וה"ה להיפוך כגון נדון דידן כל דהוי תתאה צונן באמצע אין להחמיר בזה, ובזה נדחה ראיות הפמ"ג דהכל מיירי שם שהי' על כלי צונן אבל הכל באורך ובצדדין לא דלמטה הוי כלי צונן אבל אם למטה הוי כלי צונן אף שמתפשט לצדדין ולא נפסק מותר. וזה ברור לדעתי ואף הרוצה להחמיר עכ"פ די אם ישהה הכלי מעל"ע שיהי' אינו ב"י, ואם ירצה להגעיל אף דמכוסה בגלזירט דאין לו תקנה כמ"ש בחבורי טוב טעם מ"מ בזה מותר להגעיל כנלפע"ד נכון ויותר אין פנאי להאריך בפרט דאין הנושא סובל. דברי ידידו: