אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קנט

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קנט

תשובה קנח

לק"ק פודקאמין להרב החריף מו"ה העשיל נ"י

ע"ד שאלתו באחד שקנה כ"ה קאריץ חטים והי' בהם כמה חיטין מתולעים וחורם נקוב לחוץ ואמרו שכשר לטחנם וקנה עוד כ"ה קארץ וערבן יחד וכשבאו החיטין לפניו לבדוק אם כשרים לפסח וראה בהם כמה חיטין מתולעים ופתח אותם ולא ראה בהם שום דבר רק כמו ששה חיטין מהנקובים מצא בהם זבוב קטן בתוך החיטה, והזבובים הנ"ל המה מתים ונפרכים במשמוש היד והוא הפסד גדול לערך ששה מאות ריינש כסף, והנה כבר ראה רו"מ מחלוקת הפוסקים דיש מתירין ויש אוסרין. ומה שחשש רו"מ די"ל אף המתירין לא התירו רק אם התולעים חיים דאז הטעם דבורחין מן קול הרחיים אבל במתים לא שייך זה, הנה לבבי אומר להיפוך. דהנה זה נראה ודאי דע"י הטחינה נטחנו התולעים ונעשו כקמח ונתבטלו רק דחשש האוסרין הוי כיון דהם חיים אולי פורשים בשעת הטחינה לצדדי הרחיים ואין נטחנים ואח"כ חוזרים לתוך הקמח שכבר נטחן והמתירין ס"ל כיון דהם בורחים מקול הרחיים אינן חוזרים, אבל במתים כיון דאינן יכולין לפרוש ודאי נטחנין ובטלין ולכ"ע הם מותרין. ועוד נראה בזה דהן אמת בחבורי טוב טעם החמרתי בזה אבל כאן נראה להקל כיון דשם כתבנו דבזמן הזה דדרך לרקד הקמח יש להקל די"ל דהפוסקים המחמירין הוי רק בזמנם דהוי דרכם שלא לרקד הקמח לכך יש חשש פן נשאר איזה תולעים בעין ובריה אינה בטלה, גם הוי תולעים קטנים שאין ניכרין היטב לעין הרואה ולסמוך על הריקוד יש חשש פן ישכח מלרקד כמ"ש בכמה דוכתי כעין זה, אבל לדידן דדרך לרקד כל קמח אין חשש בזה דע"י ריקוד בודאי לא יהי' נשאר שום דבר בעין בפרט בזבובים גדולים קצת ויהיו נכרים לעין הרואה. רק דשם בחבורי כתבתי לאסור מכח חשש אין מבטלין איסור לכתחלה ייע"ש, א"כ יש לומר היינו דוקא אם הוי רוב מתולעים או עכ"פ מחצה על מחצה דאז הוי עליו שם איסור, אבל אם הוי רק מעט מתולעים ורוב הוי היתר א"כ בלא"ה יבש ביבש בטל ברוב כיון דא"א לבררם א"כ לא נקרא שם איסור עליו רק דהוי חשש שמא יבשלם ויתן טעם אבל כעת אין בו איסור לא נחשב מבטל איסור לכתחלה לכך מותר לטחנם לכ"ע. ומ"ש רו"מ להיתר ע"י שריטיווין ויפלו המנוקבים, ושוב אף אם ישארו לא נחשב מבטל איסור לכתחלה, ומדמה זה למ"ש התה"ד להתיר חיטין המחומצים לברר המחומצין דכיון דניכר דעושה כן כדי ליקח האיסור אף אם נשאר עוד בטלין ולא נחשב מבטל איסור לכתחלה, וכתב רו"מ דה"ה בשריטיווין ואף דדרך בלא"ה לעשות כן בחיטין מ"מ יעשה השריטיווין פעמיים דאין עושין כן בשאר חיטין. הנה אין הדמיון עולה יפה דבחיטין המחומצין נוטל גוף האיסור לבד ולא אחרים ואין עושה כן רק בזה, אבל בחיטין מתולעין כיון דבשריטיווין נופלין כל הפסולת, א"כ אין ניכר מגופו אם הוי רק עבור האיסור או בעבור דבר אחר ואפילו אם עושה כן פעם ב' מי יודע אם הוי זה פעם ב' או פעם ג' או פ"א, גם אפי' אם הוי פעם ב' דלמא עושה כן רק כדי ליפות הקמח יותר יפה ולא ניכר דהוי רק עבור האיסור, ומיהו כיון בלא"ה דעתי להקל בזה בהפ"מ מה אכפת לנו להיות מהיות טוב לעשות גם זה, גם יש לומר בזה כיון דעכ"פ יפלו גם המתולעים מהני עכ"פ דאתרע חזקת איסור ע"י מעשה זו אתרע החזקת איסור א"כ נהי דיש חשש אולי לא נפלו כולם מ"מ חזקת איסור אתרע ושוב אף אם יש עוד הרי יתבטלו בששים, ואין מבטלין איסור לכתחלה לא שייך בזה כיון דהוי רק ספק אם יש כאן איסור כלל והחזקה איתרע ומה גם דכבר בדק רו"מ כמה מהמנוקבין ולא הי' בהם כלל ואף דנמצא בהם ששה בזה כיון דהוי מעלמא יש לסמוך על דעת הסוברים דלא נחשב חזקה ע"י ג' באם אתי מעלמא לכך נראה להתיר לטחנם. ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה