טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קנה
לק"ק דובנא להאברך מו"ה חיים נ"י.
ע"ד שאלתו בדגים טהורים שנמלחו מליחה מועטת בקערה ושהו שם כל הלילה ולמחרתו לקחו מן הדגים בכף כמה פעמים ואח"כ נמצא בהכף דג טמא ובכל דגים הטהורים לא הי' רק ששים בצמצום אך הי' ציר בכלי בתחתיתן מה הדין של הדגים והכלי. והנה רו"מ צידד להיתר מכח דתוך שיעור מליחה היה ששים ואחר שיעור מליחה הוי דגים צירן מועט ואין פולטין עוד וכמ"ש בסי' פ"ג. והנה זה אינו נראה דבסי' פ"ג מיירי דנתערבו אחר שיעור מליחה לכך שפיר מותר דהציר של קודם שיעור מליחה חלף הלך לו והציר שאחר שיעור מליחה אינו אוסר, אבל אם נמלחו יחד דתוך שיעור מליחה אז פלטו ציר איסור, א"כ מאן יימר דהציר האיסור נבלע בכולו מיד דלמא לא נבלע מיד רק אחר שנתמעטו מששים, והרי גם בבישול בקדרה ונפלה עלי' טיפה חיישינן שמא בתחלה לא פליט לפנים ואח"כ פליט כן ה"נ בזה שמא הדגים נטלו וציר הדג טמא נשאר ונבלע אח"כ, גם מ"ש בשם הפמ"ג דבדגים שמינים פולטין יותר ציר זה ודאי נכון וגם זה נכון מ"ש רו"מ בשם הפמ"ג בשם הא"מ דאף דסתם דגים לית בהו שמנונית היינו בנטלו מהם המעיים אבל בלא נטלו המעיים יש בהם שמנונית גם זה נכון. ומ"ש רו"מ להקל מכח דהבני מעיים לא נמלחו יפה דחה בעצמו דכל זמן שלא נפתחו הוי כחתיכה עבה ומועיל המליחה גם להם. וגם מ"ש רו"מ דאחר שיעור מליחה פסק כח המלח זה אינו דלא אמרינן פסק כח המלח רק היכי שפעל להוציא דם אבל באם לא הוי להוציא דם לא פסק כח המלח. וגם מה שכתב בסוף דבריו דחושש מפני הציר שהי' בסוף הכלי גם זה נכון דודאי אלו שהיו מונחין בהציר אסורין ואלו שהיו בחוץ לציר אין מצטרפין ואלו שחוץ לציר דינן כמונח חוץ לרוטב. וגם הרי מבואר בש"ך דכבוש ומבושל הוי בציר דגים נמי דאורייתא לכ"ע וא"כ לא מבעיא אם שהא מעת לעת בציר דנאסרו אפילו בלא שהו מעל"ע כיון דדעת כמה דבציר הוי כבוש כשיעור שיתן על האור וכו' א"כ הוי ס"ס להיפך דלמא הוי כבוש בציר כשיעור שיתן חומץ על האור וכו' וא"כ נאסר אף בלי שמנונית, ואת"ל דלא הוי כבוש בציר נמי רק כשיעור מעת לעת אכתי דלמא הם שמן ולכך לא מבעיא הני שבציר דאסורין ואין אלו שלמעלה מצטרפין אף שלא ניטל מהם דבר, רק אפילו שחוץ לציר אסורין כיון דניטל מהם מעט מעט ולא נשאר בהם ס' ואסורין כל הדגים והכלי ואין להאריך בזה. דברי ידידו וכו':