אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קמו

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קמו

תשובה קמה

לסי' ע"א סעיף ג' בהג"ה

מעשה בראש של עוף שנמלח בלא חתיכה ובלא נקיבת עצם ואח"כ מלגו אותו בחמין מכ"ר ששפכו עליו ועל שאר בשר ולא הוי בו ששים כנגד המוח וקרום ואח"כ בשלו זה הבשר שנמלג עם הראש לבדו בלא הראש וקצת חתיכה מן הבשר שמו בקדרה אחרת של בשר שלא נמלג עם הראש מה דינן של התבשילין הללו:

תשובה הנה גוף דין הראש מבואר בש"ע סי' ע"א בהג"ה דהקרום והמוח אסורין ועיין בש"ך דאף בעוף הדין כן. אך נדון השאר בשר הנה לכאורה היה נראה להתיר כיון דערוי אינו מבליע ומפליט רק כדי קליפה לדעת רוב הפוסקים וא"כ כאן הוי עצם של גוף המוח והראש במקום הקליפה גם עור של הראש הוי במקום קליפה לכך היה ראוי להתיר הכל רק הראש לבדו נאסר. אך לדעתי נראה לאסור דהנה הט"ז הביא בסי' צ"ה ס"ק י"ב בשם האו"ה דכלים שתשמישן ע"י עירות הרבה מבליע בכולו לכ"ע, ולפ"ז הא דעירוי אינו מבשל רק כדי קליפה היינו רק אם נשפך קלוח אחד ונפסק תיכף, אבל אם שופכין הרבה חמין על הבשר או על שאר דבר א"כ מה לי אם שפכו הרבה עירות בזאח"ז או שפכו יחד הרבה שיעור שיש בו כמה עירות, ואדרבא זה עדיף דאם הוי בזאח"ז א"כ בנתיים נצטנן כבר ומה לי אם נבלע בו תחלה ע"י עירוי סוף סוף השתא כבר נצטנן ולמה יהי' כח לעירוי השני להבליע יותר, אבל אם שופך תיכף הרבה בעוד שעדיין חם א"כ שפיר יש לומר כיון דעיקר הטעם דכלי שני אינו מבשל ומבליע מכח דאיכא דפנות המקררות ולכך ה"נ ערוי אין לו דין כ"ר ממש כיון דדפנות מקררות לכך אין לו כח כלי ראשון ממש לבשל בכולו, אבל אם הוי ע"י עירות הרבה יחד א"כ תיכף בשנגע קלוח הראשון בו נתחמם עכ"פ הדפנות מבחוץ וכיון דעכ"פ כדי קליפה נתחמם שוב ליכא דפנות המקררות רק אדרבא חמין דעכ"פ בחוץ חמים הם ושוב מבליע קלוח השני יותר וא"כ מה לי אם הי' נפסק הקלוח בנתיים והי' חוזר ומקלח הי' נאסר ואם לא נפסק הקלוח כלל יגרע זה דבר שאין הדעת מחייבו אדרבא השכל נותן כיון דלא נתקרר בנתיים ראוי לומר יותר דמבליע שפיר בכולו, ובהכי א"ש מה שהקשה הפרי מגדים בסי' ס"ח בשפ"ד ס"ק כ"ז ממ"ש בש"ע או"ח סי' תנ"א דכלי שבלע ע"י ערוי הכשרו ע"י ערוי והרי ע"י עיראות הרבה בולע בכולו יע"ש והניח בצ"ע, ולפמ"ש א"ש כיון דכבולעו כך פולטו, א"כ מערין עליו הרבה חמין כשיעור כמה עיראות ופולט בכולו והש"ע לא נחית שם רק לאשמעינן דהכשרו ע"י עירוי וכמה עיראות יעשה סמך על המעיין דאם נשתמש רק בחד עירוי די בעירוי אחת ואם נשתמש בו הרבה עיראות תוך מעל"ע בעינן שיערה עליו חמין הרבה כשיעור כמה עיראות, ואדרבא הי' נראה מה שהאו"ה הנ"ל הביאו הט"ז סי' צ"ה אוסר ע"י כמה עיראות היינו לא כמו שהבין הפמ"ג שם אם נשתמש בו הרבה תוך מעל"ע, ולפע"ד אין הכוונה כן רק אם נשתמש בו תוך מעל"ע נמי מותר רק האו"ה מיירי דנשתמש בו עירוי שני בעוד שהיה חם מעירוי ראשון אז בולע בכולו כיון דעדיין דופנותיו חמין וא"כ נראה אם נזחל הרבה חמין עליו בענין דיש לעשות מזה כמה קלוחין בולע בכולו לכ"ע. ואין לומר דדוקא בכלי ס"ל לאו"ה כן דהרי לענין להבליע בכולו גרע כלי דהרי אין כלי אוסר כלי ומאכל אוסר מאכל, ומה דכלי אוסרת היתר שנוגע אפי' דבר שאינו שמן כמ"ש בסי' ק"ה היינו דלפלוט מן הכלי קל דאין בו פליטה מגופו אבל להבליע בכלי לא עדיף ממאכל. ולכך אם כלי בולע ע"י עירוי כמה פעמים ה"ה מאכל, וכיון דהט"ז בסי' ק"ה בלא"ה מחמיר בעירוי אפי' בכ"ש להבליע בכולו ונהי דלא קיי"ל כן מ"מ בכה"ג שיש בהעירוי זה שיעור גדול כשיעור הרבה עיראות יש לאסור בכולו ולכך דין הבשר עם הראש כדין נתבשל עם הראש וצריך ששים נגד כל הראש ואם לאו הכל אסור, מיהו במקום הפסד מרובה הי' אפשר לצדד להקל כסתימות לשון הפוסקים דכל עירוי אין אוסר רק כדי קליפה, אבל שלא במקום הפ"מ נראה לפסוק כמ"ש. גם יוצא לנו מדברינו חידוש דין דכלי דדרכו להשתמש ע"י עיראות הרבה יכשירו אותו בענין דישפכו עליו הרבה חמין יחד כשיעור כמה עיראות. ויוצא בזה לכל הדיעות וכדי שלא ליתן הדבר לשיעורין ראוי לעשות כן בכל עיראות מה שמכשיר ע"י עירוי יעשה כן ואז לא יבא לידי תקלה בדבר דהוי תשמישו ע"י כמה עיראות. כן נראה לפע"ד נכון:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה