טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קמ
להרב מו"ה דוד הכהן מו"צ דק"ק זבארוב.
הנה בגוף שאלתו א' נדון האווזא ששהא ג' ימים שהודחה מבחוץ תוך ג' ימים, והורה רו"מ לצלות הבשר והרב הורה אפי' לבשלו וכבוד רו"מ סמך הוראתו על מ"ש הפמ"ג סי' ס"ט שפ"ד ס"ק ג'. הנה יפה הורה הרב לדינא שמותר לבשלו וכן אני מורה. ודברי הפמ"ג תמוהין דא"כ אף במולח לאלתר תוך ג' ימים לא יועיל הדחת השומן שבחוץ להבשר לדעת חמיו של המנחת יעקב ויצטרך להפשיט העור תמיד קודם מליחה וזה לא שמענו מעולם. וגם מה שחושש הפמ"ג דהדחה לרכך לא מהני מצד אחד דבריו תמוהין דלמה נחשב צד אחד הרי כל זמן שלא נפתחה הוי כחתיכה עבה וסותר דברי הפ"ח גם דברי עצמו מ"ש במשבצות ס"ק י"ג בעוף שלא נפתח שמותר לבשלו דהוי כחתיכה עבה וכן כתב הפר"ח וקשה הרי הוי כנמלח בלי הדחה דהרי כיון דלא הודח בעבר השני וגם הרי נמלח ע"ג העור ואיך הועיל הדחת העור להבשר, ובפרט דהרי זה מודים כ"ע בחתיכה עבה יהיה עב כמו שיהיה א"צ לבקעו לשנים ונחשב כהודח מב' צדדים כיון דהודח בעבר השני ומהני גם לרכך וא"כ ה"נ כיון דלענין מליחה מהני מליחת עוף שלם לכולו דהוי כחתיכה עבה ומהני למה דאסור מדינא בלי מליחה, מכ"ש דמהני לענין חומרת הגאונים לשהא ג' ימים בלי מליחה לכך ודאי דמותר לבשלו. ואף בקרבים שבפנים שנתן עליו הרב דין בשר ששהא ג' ימים לדעתי הוא חומרא כי חשש נתקשה הוי רק במה שמגולה לאויר אז ע"י האויר נתקשה הבשר אבל למה שהוא בפנים ואינו מגולה לאויר לא נתקשה והחוש מעיד ע"ז כשיפתחנו אף אחר ג' ימים ימצא אותם מלוחלחין ומלאים דם. וכיון דכל דין ג' ימים בלא מליחה הוא חומרא הבו דלא להוסיף עלה ומנין לנו להחמיר אף בזה ליתן עליו דין ג' ימים בלי מליחה ואני מורה להקל בזה לגמרי והוא ברור. ובנדון שאלה השניה שהקורקבן מהאווז הנ"ל נמלח עם השומן והטריף הרב כדברי הט"ז ורו"מ התיר כדברי הנקה"כ. הנה רו"מ יפה הורה כדעת הנקה"כ ואין לנו להחמיר בזה בדרבנן והרב שהטריף הוא חומרא כי מלבד מה שהלכה כדברי המיקל בזה מלבד זה נראה דעכ"פ לצלי היה לו להתיר כדין נמלח בלי הדחה קמייתא להסוברים דהמלח מבליע ומותר לצלי והט"ז ודאי כוונתו דאפי' לצלי אסור דלבשלו בלא"ה אסור. והנקה"כ דמתיר נראה דמתיר אפי' לבשלו ונ"מ אם נתערב ברוב דמטעם ג' ימים היה מותר לבשלו ומטעם דנמלח עם שאר בשר היה אסור לדעת הט"ז ולדעת הנקה"כ מותר ולכך עכ"פ להכריע לצלי נראה דמותר בודאי ואפי' בלא נתערב נראה דמותר לצלי והנכון כדעת הנקה"כ בזה ויפה הורה רו"מ בזה: