טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קלו
להרב מו"ה יוסף חיים אב"ד דק"ק ברעסטיצקא.
ע"ד אשר שאל שמלחו בשר להוציא דמו ובתוכו היה חתיכה אחת ששהא ג' ימים בלי מליחה, וקודם ששהא שיעור מליחה שאלו אותו וציוה להסיר הבשר ששהא ג' ימים ואותו החתיכה נאסר גם לצלי כדעת הט"ז סי' ס"ט ס"ק ל"ב. ושוב אחר שהדיחו הבשר מן המליחה מלחוהו לקיום בכלי שאינו מנוקב ונתערב שנית החתיכה הנ"ל בין הבשר ונמלח עמהם בכלי שאינו מנוקב והי' מונח ביניהם והחתיכה הנ"ל היה מונח על הבשר. עכ"ל השאלה. הנה ידידי בכל דבריו לא עיינתי כי אין הפנאי גורם והאמת אגיד כי אין הוראה כזו מקובלת עלי כי אני אוהב הוראה לפי מושכל ראשון לא דרך עצות כי דרך עצות המה ראוין לפלפול ולא להוראה ולא עיינתי רק בתחלת דבריו מ"ש נהי דלא שהא שיעור מליחה מ"מ פלט מעט מעט. ובמחילה ממנו שגג בזה דהוא סבור דלכך בעינן שיעור מליחה כדי שיצא כל דמו אבל מתחיל לצאת מיד וזהו טעות דלכך בעינן שיעור מליחה דקודם אינו מתחמם כלל ולא נחשב רותח כלל רק בשהא שיעור מליחה נעשה רותח ואז פועל המלח ומוציא כל הדם יחד אבל כל שלא שהא שיעור מליחה לא נתחמם ואינו פועל כלל ויעיין בב"י סי' צ"א לענין שאר איסורים מוכח דמדינא אף אם נמלח עם איסור כל שלא שהא שיעור מליחה לא נאסר ההיתר. ולפי דבריו הי' ראוי להיות נאסר מיד כיון דעכ"פ פועל מעט, אך באמת לא כן רק קודם ששהא שיעור מליחה אינו רותח ואינו פולט כלל לזה אזיל ליה עיקר ההיתר שלו, גם מ"ש דדעת הר"ן דאינו נעשה רותח רק אחר שיעור מליחה הוי רק לשאר אסורין לא לענין דם זה אינו נראה כלל דאיך נעשה הבשר רותח לחצאין לומר דלהוציא הדם נעשה רותח ולשאר איסורין אינו רותח זה אינו נראה כלל, ואיך נחלק לחצאין והש"ך דמחלק כעין זה בסי' צ"א התם הוי טעם אחר דס"ל דהיכא דהמלח עשה פעולתו להפליט דם אין בו כח להיות אחר שיעור מליחה עוד רותח אך היכא דלא עשה פעולתו עדיין אז הוי רותח גם אחר שיעור מליחה, אבל קודם שיעור מליחה לחלק ולומר דהמלח עושה אותו רותח להפליט דם ולא לשאר איסורין זה א"א לחלק כלל ולכך נהי דאנו חוששין לחומרא לומר דאף תוך שיעור מליחה הוי רותח היינו לחומרא אבל לקולא אין לסמוך על זה כלל לומר דמיד נעשה רותח ולדעתי לא טוב עשה בהוראה זו. ויותר אין להאריך כי אני מוטרד דברי ידידו וכו':