טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קיז
לש"ע סי' ס"ה סעי' י"א. להרב החריף מו"ה יעקב הכהן מלבוב נ"י:
ע"ד אשר שאל על דברי הר"ן בסוגיא דשולח אדם ירך לנכרי שכתב בד"ה שלימה אין חתוכה לא כיון דקתני טעמא מפני שמקומו ניכר מכלל דדוקא שלימה וכו' דאי לא נמצא מטעהו עכ"ל הר"ן וע"ז הקשה דהרי להך דגזרינן שמא יתננה לנכרי בפני ישראל ס"ל דלא חיישינן לגניבת דעת בנכרי עכ"ד הנה יפה העיר. וכמדומה לי אשר כבר נשאלתי ע"ז ולא ידעתי ממי וכעת אין עולה על זכרוני מקום תשובתי ומה השבתי, ומה שנראה לי בקצרה להשיבו הוא כך דהר"ן בא ליישב קושית הרשב"א דמה בכך שיתננה לו בפני ישראל הרי הישראל לא יקנה ממנו מכח שמא הוא טרפה ומפרש הר"ן כך דודאי אף לל"ק ס"ל דאסור גנבת דעת בנכרי, רק החילוק יהיה כך דלל"ב דס"ל כשמואל אסור בגנבת דעת בנכרי כמו בישראל ושניהם מן התורה אך לל"ק ס"ל דודאי מן התורה מותר גנבת דעת בנכרי ואינו אסור רק מדרבנן מכח גזרה כיון דבישראל אסור אפי' גנבת דעת כמו גנבת ממון ובנכרי נמי אסור גנבה ממש וגזילה לכך אם נתיר גנבת דעת אז הרואה שיראה שגנבת דעת מותר בנכרי אתי למטעי ולומר כיון דבישראל הוי גנבת דעת כמו גנבת ממון ואם בנכרי מותר גנבת דעת מותר נמי גנבת ממון, או יאמר כיון דבנכרי אסור גנבת ממון ומותר גנבת דעת ה"ה בישראל שאסור גנבת ממון מותר גנבת דעת לכך אסרו גנבת דעת בנכרי משום הרואה. אך הנ"מ בין הני טעמי הוא כך אם מותר לגנוב דעת הנכרי בינו לבין עצמו שלא בפני רואים דאם הוי מן התורה אין חילוק בין בפני רואים או לא אבל אם הוי דרבנן מכח מראית עין שיסברו שגנבת ממון נמי מותר בנכרי אז אין איסור רק בפני רואים אבל שלא בפני רואים מותר ואף דקי"ל כל מקום שאסרו משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור מ"מ הר"ן לשיטתו דס"ל בפ"ק דביצה והבאתי בספר החיים סי' ש"א דהיכי דליכא טעות בגוף המעשה רק שיטעו שזה אסור ובאמת אינו אסור זה מותר בחדרי חדרים ולכך ה"נ אם הוי גנבת דעת רק מדרבנן ומפני הרואים מותר בחדרי חדרים. ולכך א"ש דודאי לאסור ליתן לו שלא בפני ישראל אין לאסור מכח גנבת דעת ולגזור אם נתיר ליתן לו שלא בפני ישראל אתי למטעי וליתן לו גם בפני ישראל דאז אסור משום גנבת דעת זה אין לגזור כיון דהוא גופיה דרבנן והוי גזירה לגזירה, אך לפ"ז הרווחנו כך כיון דעכ"פ בפני ישראל אסור מכח גנבת דעת לכך אם נתיר ליתן לו שלא בפני ישראל אתי למטעי וליתן לו אף בפני ישראל ואז יש חשש דאורייתא שהרי הרואה יאמר כיון דבאמת בפני ישראל גנבת דעת בע"כ באמת כשרה היא ויקנה ממנו והוי כאן חשש דאורייתא. כן הוי כונת הר"ן לל"ק ולל"ב ס"ל דגנבת דעת בנכרי אסור מן התורה כמו בממון לכך אצ"ל מכח גזירה רק שהוא גופו אסור מכח גנבת דעת אף בחדרי חדרים ודו"ק ולפענ"ד זה עצה נכונה בכונת הר"ן ודו"ק: