אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קיג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קיג

תשובה קיב

לק"ק פאמארין להחריף מו"ה יחיאל מיכל היילפרין נ"י

ע"ד שאלתו וז"ל טבח שמוכר בשר לאחרים והוא מעולם לא הוחזק למנקר רק הי' לוקח לו מנקר לנקר הבשר וכן הי' אומר שלוקח לו טבח אחר שיוכל לנקר הבשר וכעת מצאו אחריו בבשרו חוטין האסורים משום חלב וגם הקרום שעל חלב הכסלים שכתב רמ"א בסי' ס"ד ס"ז שצריך להסירו לא הסיר גם חוטין האסורים משום דם אצל החזה כמ"ש רמ"א בסי' ס"ה ס"א שנוהגין להסיר, ונודע הדבר שלא ניקר לו המנקר רק הראש וההמסס ובה"כ וצד אחד מבהמה והשאר לא ניקר לו מחמת איזה קטט שנפל ביניהם והטבח המנקר אומר דגם בקיץ העבר מצא בבשרו חוטין האסורין א"כ נראה דגם בקיץ העבר לא קרא למנקר לנקר לו הבשר. ומעתה מה דינם של הכלים שנתבשל בהם הבשר כעת וגם כל הכלים שנתבשל בהם בשרו עד כה וגם מה דינו של הטבח הזה אם מעבירין אותו או לא. עכ"ל השאלה. והנה בדין הכלים שנתבשל בהם מכבר לא מבעיא אם הטבח הזה החשוד מכחיש את הטבח הראשון שאומר שמצא אחריו חוטין האסורין בקיץ העבר ודאי אינו נאמן בהכחשה רק גם אם אינו מכחיש אותו אין ע"א נאמן להעיד לאסור הכלים למפרע מה דהם בחזקת היתר, ואף דזה הוי בעיא דלא אפשיטא אם ע"א נאמן נגד החזקה או לא וספיקא לחומרא י"ל כיון דעתה אין הכלים בני יומן א"כ הוי ספק דרבנן. והן לא מבעיא אם אומר החשוד שמתחלה לא קרא לזה לנקר לו הבשר רק אחר ניקר לו שהכלים כשרים רק גם אם אומר שהמנקר הזה ניקר לו בקיץ והוא מכחישו שהוא לא ניקר לו י"ל שהכלים כשרים, דנהי דקיי"ל פ' המדיר בפלוני תיקן לי את הכרי ואזיל שייליה ואשתכח שיקרא דהראשון נאמן היינו רק להיות נעשית חשודה על ידו לגבי עצמה נאמן הראשון יותר או להיפוך לחומרא נאמן הראשון כגון בסי' י"ז בתק"ע אבל לאסור המאכל ודאי אין הראשון נאמן כיון דיש לו חזקת היתר. ואף אם התם בפלוני תיקן לי הכרי נאמן לגמרי הראשון היינו מכח דהתם אית ליה למאכל חזקת איסור מתחלה וספק אם נתקן אבל מה דהוי ליה חזקת היתר י"ל ודאי אין הראשון נאמן וכאן הכלים יש להם חזקת היתר גם הבשר ע"י חוטי חלב ודם לא נחשב חזקת איסור כמ"ש הט"ז בסי' קכ"ז והפ"י בקידושין בק"א דלכך ע"א נאמן עליו. והנה מה דמצאו אחריו חוטין לחוש על למפרע הנה דעת הש"ך בסי' א' דמי ששחט או ניקר אפי' המיר באותו יום כשר למפרע, אך הט"ז בסי' ק"י ס"ק ט"ו אוסר למפרע מיהו י"ל דוקא בשחיטה מכח חזקת איסור וכן התב"ש בסי' ב' אוסר ג"כ למפרע. ולדינא לא ברירא לי מה דעתו שפעם משמע משום חזקת איסור ופעם משמע מדבריו אפי' בלי חזקת איסור אסור למפרע ונפל ברבוותא בדעות הללו. והנה אם היה נאמן המנקר האומר דגם בקיץ העבר נמצא אחריו חוטין אסורים אז היה נראה לומר דבזה לכ"ע נאסר הכל למפרע כיון דדעת כמה פוסקים דאפי' בפרה אם יצאה זמן מחזקה לא אזלינן בתר חזקה ונהי דיש חולקין מ"מ בזה כיון דדעת הט"ז והתב"ש דאפי' לא נעשה חשוד רק עתה אסרינן למפרע א"כ נהי דהש"ך חולק י"ל היינו רק אם לא נעשה חשוד רק עתה אבל אם נעשה חשוד זמן רב ואנחנו החזקנוהו לכשר בטעות מודה הש"ך דאסרינן הכל למפרע אף בהיה לו חזקת היתר. וכל זה לפלפולא אבל לדינא אלו הכלים שלא נשתמשו תוך מעל"ע מבשרו משעה שנודע שהוא חשוד אלו כשרים כיון שנודע אחר שנעשו דרבנן והוי ספק דרבנן, ואף דכתבתי בחיבורי טוב טעם דלא נודע עד אחר שנעשה דרבנן לא מהני רק אם לא הוי ידוע אם היה כאן איסור כלל אבל אם הוי ידוע דיש כאן איסור רק דסברו שנתקן ובאמת לא נתקן לא נחשב נודע לאחר שנעשה דרבנן מ"מ י"ל כאן כיון דהוי עוד ספק אולי היה בו ששים ונהי דחנ"נ זה הוי מתחלה רק דרבנן לכך כל כה"ג ודאי מהני בצירוף הך סברא דלא נודע עד אחר מעל"ע אבל אלו שבשלו עתה תוך מעל"ע לידיעת שנעשה חשוד ודאי הכלים אסורים. ובנידון גוף הטבח ודאי ראוי להעבירו ולאסרו ויפה כתב רו"מ דאף שמבואר בש"ע דעבור חוטין לבדו אין מעבירין אותו מ"מ היינו היכי דיש לתלות דבשוגג עשה כן אבל כאן דהוי מזיד ושיקר שהטבח תיקן לו ובאמת שקר הוא ולעשותו חשוד ודאי הראשון נאמן כמ"שא פ' המדיר ובפרט כיון דאומר דלא ניקר לו רק חצי הבהמה א"כ בחצי השנייה היה חלב ג"כ והוא מכרו כך הואיל שאינו יודע לנקר ובודאי ראוי להעבירו וחלילה לקנות ממנו בשר. ומה שנסתפק רו"מ אם רק בחוטי חלב אין להעבירו אבל לא בחוטי דם. הנה בזה אין סברא לחלק דתרווייהו דרבנן נינהו זה כמו זה ובודאי מחמת חוטי דם נמי אין להעבירו אך לא בנידון דידן ובפרט כיון שכתב רו"מ שאינו מוחזק בכשרות רק אדרבא הוא גנב מפורסם חס להזכיר מלאכול מבשרו כי בעו"הר בימים הללו החשוד לד"א הוי חשוד על הכל כמו שכתב הח"י ה"פ סי' תמ"ח שאף לדינא דש"ס היה מומר לתיאבון עכשיו נקראו כולם מומרים להכעיס יע"ש ואנן מה נענה אבתריה בדור הזה ואנחנו רואים שהגנבים מחללים שבת גנוב ונאוף ורצח. לכך הוי בשרו כנבלה וחלילה לאכול ממנו מבשר פגולו:

והנה מה שהעיר רו"מ על דברי תשובת הרשב"א שהובא בסי' קי"ט במי שהוא מפורסם באחד משאר עברות שבתורה דנאמן בשאר אסורים. והקשה רו"מ על זה ממה דקי"ל בעדות אשה אפי' עבד ושפחה נאמנין ומ"מ פסולי עדות דאורייתא אין נאמנין. הנה יפה השיב רו"מ לעצמו דבעדות אשה כיון דמן התורה בעינן ב' עדים כשרים רק רבנן הקילו ובפסולי עדות לא הקילו, אך באמת בלא"ה א"ש דודאי מה דכתב הרשב"א דנאמן בשאר אסורין היינו בדבר דלא אתחזק אסורא או הוי בידו אבל בדבר דאתחזק אסורא וגם אינו בידו אף. עד כשר אינו נאמן א"כ אם לא אתחזק אסורא בזה אף דחשוד לד"א אינו חשוד לדבר אחר וכן אם אתחזק אסורא והוא בידו אז לא שביק היתירא ואכל איסורא וא"כ בעדות אשה כיון דאתחזק אסורא ואינו בידו אינו נאמן דנהי דהקילו בעדות אשה בעבד ושפחה בזה לא הקילו. והנה לפי חלוקו של רו"מ ומכ"ש לפי מה שכתבתי תמוהין דברי הש"ך בסי' קי"ט ס"ק י"ח מה הקשה על המחבר ממ"ש באה"ע דחשוד על העריות פסול לעדות אשה ולפמ"ש אין כאן התחלת קושיא שבסי' קי"ט מיירי מדברים שאסורין מן התורה ועד א' נאמן מן התורה ומיירי בלא אתחזק אסורא והתם מן התורה בעינן תרי והוי אתחזק אסורא. ולפי תירוץ הש"ך תשאר באמת קושית רו"מ דמה יענה הש"ך מה דפסולי עדות דאורייתא כשרים לשאר אסורים ולעדות אשה אין נאמנין ולכך דברי הש"ך תמוהין באמת. ומה שהעיר רו"מ על דברי הרשב"א שממנו מקור דין הש"ע סי' קי"ט סעיף זיי"ן במי שהוא מפורסם בשאר עברות וכו' והקשה הרשב"א לנפשיה ממה דקאמר חשוד אממונא חשוד אשבועתא וע"ז כתב הרשב"א הטעם דהתם שאני דחשוד לא"ד וכל החשוד לד"א הוי כמומר לא"ד ומזה לקח רו"מ ראיה לנדון דידן כיון שחשוד לגנוב בשביל ממון חשוד נמי למכור טרפות בשביל ריוח ממון עכת"ד, הנה אין הדין דומה דהתם כיון דחזינן דפקר בשביל ממון זה אז כיון דאותו ממון כבר כפר אז יצרו תוקפו לישבע גם עליו וקשה בעיניו לחזור הממון מה שכבר כפר בו ונתן בו עיניו וזה על אותו ממון אבל על ממון אחר לחוש שמא יתן עיניו בממון בזה אמרינן דנהי דהוחזק ליתן עיניו ולגנוב מ"מ באיסור חמור להאכיל טרפות בשביל ממון על זה לא נחשד. אך כל זה אני כותב רק לדין הש"ס והש"ע משא"כ בזה"ז חס להזכיר לקנות בשר וכל דבר שיש בו חשש איסור ממי שהוא קל בשום דבר ומכ"ש לגנוב כי בזה"ז דדא ביה כולא ביה ובפרט אם יצא טרפות מת"י חלילה לקנות ממנו בשר וכל הקונה ממנו כליו אסורין ואל יתערבו עמו אחרים. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה