טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה רכ
(לסי' הנ"ל)
בדין שהיו ערך שלש מאות צאן בדיר והדיר הי' ארכו ערך שבעים אמות ורחבן ערך י"ב אמות והדיר הי' כותל א' מחצה פרוצה לבקעה גדולה מקום פנוי מחזיק ערך שמונה מאות אמה ובמחצית הדיר היו עומדים כל הצאן והרועה ישן שם על הקרקע לאורך הדיר וכשקם הרועה מצא הצאן נפוצים על פני הבקעה ובדיר מצא ארבעה כבשים מתים וג' צאן נחסרו לגמרי, וכשבא היהודי מצא הצאן בדיר והרועה אמר שקבץ אותם לדיר והיו עוד י"ז צאן קרועים אזנים, מה הדין של שאר הצאן והוא הפסד גדול. הנה נראה להתיר בזה דהרי לא ידוע שהיו שם זאבים וא"כ יש לתלות בכלבים או שמא מתו מאליהם. וגם כיון דהנכרי הסיח לפ"ת שהיו כל הצאן עומדים בבקעה ואולי לא הי' בהדיר רק אלו הארבעה ואותם דרס. וגם אולי דרס אותם בחוץ ואח"כ באו לתוך הדיר והוי ספק על ספק לא על וכבר כתב המאיר נתיבים דבגודרות לא שייך כאן נמצא כאן הי' א"כ י"ל שמא היו בחוץ כשדרס הזאב א"כ מכל הנ"ל יש להתיר האחרים וכנ"ל.
ובדין שהלך ברדלס לחצר גדול שמחזיק החדר שבעה אמה אורך וששה אמות רוחב ובחדר הי' לערך שמונים בר אווזות והרג הדורס מהם י"ב ושלשה דרס, הנה הנשארים מותרים כיון דעופות יכולים לעוף נחשב זה מקום רחב א"כ העופות כשראו הדורס ודאי פרחו למעלה ולכך מותרים וז"ב: