טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה ריא
(שייך לסי' נ"ז)
שני אווזות היו בחדר א' גדול ורחב וביום א' בבוקר מצאו אווזא א' מתה, ובהשני' לאחר השחיטה נמצא בכף רגל א' קצת חבורה ואדומה מדם והחבורה לא נכנס לפנים כלל רק מבחוץ הי' קצת חבורה, הנה בזה מותר מדינא כיון שהי' המקום רחב אפי' אם הי' הדורס אפשר להם לברוח, ולא מבעיא אם לא נמצא בהם רושם שכשרים רק אפי' אם נמצא בהם רושם תלינן דע"י חיכוך בא להם ומעלמא כיון דלא אתחזק דורס לפנינו ובפרט דהרושם נמצא בהרגל למטה שלא כנגד חלל הגוף גם הוי הפ"מ לכך מותר אפי' באכילה בלי חשש ופקפוק כלל.
ובדין אשר הי' כלוב מלא אווזות ובלילה נשמע צעקה ביניהם ובבוקר מצאו אווזא א' מתה והאווזא גופה היתה בפנים אך אצל צד הכלוב הפונה לחוץ היתה מונחת ונקטע ראשה ובשאר האווזות לא היה שום ריעותא והכלוב היה עם מחיצת הקנים וריוח בין הקנים שהי' האווזא יכולה להוציא ראשה לחוץ. הנה נראה להתיר שאר האווזות מטעם די"ל דטחור אין לו דריסה בעופות הגדולים כגון אווזא רק בהקטנים ואפילו אי נימא דיש לו דריסה הכא הוי הלול כחדר בפ"ע והוי ספק על והכא י"ל דהעוף הנקטע הוציא ראשו לחוץ ולכך קטעו לכך בצירוף דהוי הפ"מ יש להתיר השאר וז"ב:
(לסי' הנז')
בכלוב שהי' במחיצות של קנים ובתוכו חלקוהו בנסרים והי' בצד זה עופות ובצד זה עופות ובלילה בא דורס ודרס בצד א' עוף א' מה דינו של העופות בצד השני. נראה אם הי' הכלוב חלוק בנסרים עד ראשו בענין שלא הי' אפשר לדורס לקפוץ מזה לזה הוי כשני בתים והוי ספק על ומותרים מה שבצד השני ואם לא היה המחיצה באמצע מגיע עד למעלה הוי כחדר א' והוי ודאי על ופשיטא שאסורין מה שבצד הב'. כנ"ל להלכה: