טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה קסב
(שייך לסי' מ"ח)
בהמה שנכנסה לגינה והגינה היתה מוקפת גדר בעצים ארוכים ובראשם חוד כעובי אצבע וכשרצו להבריח הבהמה נתקעה הבהמה על יתד א' עד כי נקבה העור והבשר על החלל. והיתד הזה אינו כמו קוץ המבואר בש"ע. הנה לדעתי כשרה הבהמה, הן אמת דהחילוק בין יש לו עוקץ ובין יש לו ראש רחב זה אם נמצא וא"י שמא ניקב אבל היכי דחזינן דניקבה בכח ודאי יש לחוש שמא ניקבו גם הבני מעיים. מיהו מ"מ נראה להכשיר מטעם שכבר כתבתי כמה פעמים דהיכי דיצא הפרש בזה הוי טרפה אבל אם לא יצא הפרש יש לומר, דלא נכנס כלל לפנים רק שוה לדופן הבהמה, והוי כמו ספק על ספק לא על ואת"ל על שמא לא ניקב בכה"ג מותרת הבהמה אפי' בלי הפ"מ וז"ב:
ובדין מקום החלחולת שדבוק בין הירכים וגם כיס השתן תלוי בפנים ומעי יוצא מהכיס ולחוץ שדרך אותו מעי הוא משתין, ואותו מעי ג"כ הוא דבוק בין הירכים והעצם הסמוך להזנב כמו ב' אצבעות מהזנב וגם הבשר שעל העצם ניקב, והחלחולת עם כיס השתן נאבד ואין ידוע אם היתה נקובה וטבח א' מעיד שראה החלחולת לערך במקום הזה היתה נפוחה גם המעי הי' נפוח במקום הירכים. הנה גם בזה דעתי להכשיר דלו יהא דנפוח הוי כניקב הלא אפי' ניטל כל המקום ההוא כשר רק שנשאר כדי תפיסה, ולא חיישינן שמא נתמסמס כולו, זה אינו דאם שלטה הריעותא במקצת אמרינן שמא שלטה בכולו אבל הכא אמרינן מה דאתרע אתרע ומה דלא אתרע לא אתרע וז"ב: