טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה קנח
(לסי' הנ"ל)
מעשה בבהמה אחת שנבדקה ואח"כ מצאו שם בועות על הדקין והטבח לא הודיע לשום אדם ומכר הבשר ואחר שנודע כבר אכלו הבשר מה הדין של השומן הנשאר והכלים. הנה מלשון הרמ"א משמע דדוקא אם ע"י בדיקה נודע שנסתמו המעיים אז הוא טרפה אבל קודם בדיקה אינו בחזקת טרפה מוכח מזה דאין הבדיקה חיובית אפי' בבועות גדולות מכ"ש בבועות קטנות שכשרין בדיעבד, גם בבהמה לא שכיח אפי' אחד ממאה שיהיו נטרפות ע"י הפאקין שעור הבהמה עב היא ואין בועות קטנות כאלו שולטות מעבר לעבר א"כ נראה שכשר בנאבד בלי בדיקה, ועוד יש לצדד בזה דאחר שהיית מעל"ע הכלים הוה רק דרבנן והוי ספק דרבנן ואף דמצד אחר בא לו שהוא דרבנן מ"מ הכא לא נודע עד שנעשה דרבנן יש לסמוך על דעת מהרש"ל דמתיר בכה"ג וסמכינן ע"ז בהפ"מ, אבל לענין השומן דזה נוגע רק להטבח יש לקנסו ולאסור אפי' בהפ"מ, אבל אם נאבדו הבני מעים בשוגג אז יש חילוק בין עוף לבהמה. דבבהמה יש להתיר בהפ"מ אם נאבד בשוגג אבל בעוף בנאבד יש לאסור אף בהפ"מ והכלים יש להתיר אחר מעל"ע כמ"ש. כנלפע"ד נכון: