אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא › תשובה קכג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה קכג

תשובה קכב

(שייך לסי' מ"ו)

ע"ד המחט הנמצא בשומן של בהמה והאשה המוכרת השומן לא הרגישה בהמחט בשעת מכירת השומן אף כי היתה עוסקת בזה לעשות ממנו עגולים קטנים למכור, וגם האשה אשר קנתה השומן לא הרגישה שום דבר בשעת הדחת ומליחת השומן, אך כאשר רצתה לתתו בקדרה מצאה המחט בהשומן והי' המחט תחובה במקצת השומן. אך שלא ראינו שום רושם או קורט דם במקום הנחת המחט והמחט היתה חלודה במקצת. מה משפט הבשר והכלים שנתבשל בהם והוא הפסד רב. הנה במחט תחובה בכבד כה"ג הצ"צ מתיר מטעם ס"ס והתב"ש חולק עליו מטעם דרוב הנבלעים דרך הושט וס"ל דס"ס לא אלים כרוב או עכ"פ שוים המה, מיהו בזה יש להתיר מתרי טעמי חדא דכאן הוי עוד ספק דאפילו באה דרך הושט וניקבה שמא הי' השומן סותם הנקב. א"כ יש כאן ג' ספיקות שמא דרך הקנה ואפי' דרך הושט דלמא השומן סתם הנקב ודלמא מעלמא אתי ונתחב לתוך השומן ובזה אף התב"ש מודה להקל. וגם דהוי הפ"מ ודאי יש לדון ולהכשיר בזה מהני טעמי דכתיבנא:

(עוד לסי' הנ"ל)

אם מחויב לבדוק בחצר הכבד אחר נקב זה פשוט דאינו מחויב לבדוק. ואינו דומה למה דחיישינן בסרכות דהתם סרכא לבדה טרפה אבל הכא סרכה בלי מחט הרי אינה טרפה וא"כ צריך לחוש לתרוויהו שמא יש בה סרכא ושמא ימצא בה מחט וזה לא חיישינן. ואם במקום אחד החמירו על עצמם לבדוק אח"ז ואם לא נבדק טרפה אז נהי דמדינא אין טרפה מיהו הוי כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור דאסור להתיר להם, ואם בשר הנשחט במקום אחר בלי בדיקה אסור להם הנה זה אינו בכלל דברים המותרים דלא קבלו עליהם רק לבדוק לכתחלה אבל לא לאסור בדיעבד וא"כ מה ששחטו במקום אחר מותר הבשר להם. והוא נכון וברור לדינא

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה