אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא › תשובה סד

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה סד

תשובה סג

(לסי' ל"ז)

בועה בשיפולי אך לא היתה עומדת על השיפולי ממש, רק עיקר הבועה הי' רק מצד א' רק שהי' נמשך למטה עד שהי' בולט מן השיפולי לחוץ, ובצד השני של הריאה לא היתה הבועה בולטת רק היתה שוה לשאר הריאה והי' מכוסה. ושיפולי ריאה הי' יפה כדרך השיפולי רק היתה כמונח על הבועה שהבועה היתה כבולטת לחוץ רחוק יותר מן השיפולי, אם דינה כבועה בשיפולי או כחוט בשר מקיף, נראה דל"מ לטעם דמתחזי כתרתי בועי דסמיכי פשיטא דכשרה דכאן הבועה נראת רק מצד א' ולא מתחזי כתרתי בועי דסמיכי. ואפי' לטעם דהמוגלא מכבידה נמי כשרה דזה לא מכביד כיון דהוא רק בצד אחד. הלכך לדינא אם הבועה אצל השיפול והשיפול נראה יפה מצד א' והריאה מכוסה מצד א' בזה יש להקל אפי' בלא הפ"מ, אבל בבועה הבולטת משני הצדדים והחוט בשר מובלע בתוך הבועה אם יש חוט בשר מפסיק בכל צד בין השטח ובין השיפול אז שלא בהפ"מ יש להטריף, אבל בהפ"מ וכה"ג יש להקל מכל הני טעמי דאמרן. עוד נראה להוסיף בזה אם נמצא בועה בשיפולי אונה במקום שאינה תלויה למטה רק בשיפול זה שבין אונה לאונה בזה ודאי מהני אם יש חוט בשר בצד הבועה במקום השיפול דממ"נ כשר דטעם דמכביד לא שייך כאן רק דיש לחוש לטעם הב' ולזה ודאי מהני חוט בשר מפסיק וז"ב:

בהשמטות (סי' א')

בשר ונגלד פורתא הבית אפרים בתשובה החמיר בזה והשוחטין מקילין בזה וסומכין על בית יצחק שמתיר ולדעתי יפה הם עושין דמה"ת נחזיק ריעותא ליתן עליו תואר סרכא אחר אשר מראהו כמראה סרכא וא"כ הוי ספק תר"ל דמותר. ובדין הנקודות אדומות ונגלד עור העליון במקום האדומה הנה בלב"ש סי' ל"ח מבואר שצריך לבדוק אחר נקבים אך אם בדקו כמה פעמים ולא נמצא נקבים מתיר אח"כ בלי בדיקה אך הוא לא מיירי רק בנקודות אדומות לבד אבל בנגלד הוי תר"ל לכך נראה לי אם הוי הנקודות אדומות וגם נגלד הוי תרתי לריעותא.

עוד שם (סי' כ')

בכונת הפמ"ג בסי' ל"ז סק"ז דאם הוי רוחב קש או ב' חוטי שער בה"מ כשרה אם מיירי בשפכו להדדי או בלא שפכו להדדי. הנה כונתו הוי בשפכו להדדי דהנה אף דהוי ב' כיסין ושפכו להדדי אין הכרח לנקיבת הריאה רק חששא בעלמא אך אי הוי ב' כיסין ושפכי להדדי מוכח דהוי ב' בועות והוי תרתי לריעותא אבל אם רחוקים כרוחב קש אז לא הוי סמיכי כלל ובשביל שפכי לחוד לא חיישינן לנקובת הריאה וז"ב לפע"ד:

עוד שם (סי' כ"א)

אבעבועות הנמצאים בריאה של עוף הנה אני מטריף אפי' בבועה אחת, דהבועות בריאה של בהמה השינוי מראה הוא מחמת המוגלא אבל מראות בועות העופות הוא לבן ממש וניכר שאינו מכח המוגלא ושינוי מראה לבד נמי טרפה גם מפני שריאה של עוף היא דק ואולי שלט עד הסמפון ונרקב גם הסמפון לכך הוא טרפה גמורה לפע"ד:

עוד שם (סי' כ"ה)

אם נמצא על הריאה בועה קטנה גבוה ממוגלא עומדת על הקרומים מגבה בולט על הקרומים כל הבועה רק דקצה אחד מהבועה כחוט השערה הוא נדבק על הקרומים באופן שניכר שאין ממנה בתוך הריאה כלל ובקל היא נקלפת מן הקרום העליון ותחתון שלם ויפה בלי רושם כלל, הנה נלפענ"ד להכשיר דנראה לעין דהבועה מעלמא אתי כיון שכולו הוי בחוץ רק שנוגע בקצה אחד דק על הקרום נראה שמעלמא נדבק בועה לכאן על קרום הריאה עכ"ל השואל. הנה אני משיבו בקצרה כי לדעתי היא טרפה גמורה דכמו בבועה הנקלפת מעל הריאה לא תלינן דמעלמא אתי מכח חזקה כאן נמצא כאן הי' ה"ה הכא נמי אם קצה א' נוגע בהריאה אמרינן כנכ"ה ומן הריאה באה ומש"ה טרפה. כן נראה לי.

עוד שם בהשמטות (סי' ס"א)

אם יש בועה וברחוק ממקום הבועה נצמח סרכא ועוברת ממקום למקום ע"ג הבועה. נראה דכשרה כיון דמקומות הסרכא מכאן ומכאן רחוק מן הבועה, א"כ לא הוי תר"ל כיון דאין סמוכין והעברה שנתפשטה על הבועה זה אינו מזיק רק התחלת מקום הסרכא א"כ אינו תרתי לריעותא וכשרה:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה