טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה סא
(שייך לסי' ל"ו).
תירוץ על הקושיא על הפמ"ג במשבצות סי' ל"ו ס"ק ט"ו באם המחט תחובה מקצתה בסמפון ומקצתה בבשר טרפה, והקשה מדברי הב"ח והט"ז בסי' מ"ג באם מחט בכרס וטחול באם נשתייר כעובי דינר זהב כשרה, והט"ז חולק עליו דאין הטחול סותם נקב הכרס הא אם הוי סותם הוי כשר וסתרי אהדדי. הנה כונת הפמ"ג דאם המחט כולה בבשר הריאה הוי כשר דהבשר יתרפא ויסתום הנקב, אבל אם תחובה מקצתה בסמפון אין כח בבשר לדחות המחט שבסמפון ואז גם בבשר ישאר המחט ולא הדרא בריא אבל אם היה נשאר בשר שלם כנגד פי המחט מודה שהוא כשר:
שם וע"ד השאלה שיש מקומות מקילין בסרכא שדבוקה לשומן ובתוכה לחלוחית דם ואפשר דם ממש, רק שהיא סרכא קלה ובנפיחה בעלמא לא נודעת והריאה בריאה ושלימה תחתיה. הנה זה היא טרפה גמורה דמה שמקילין בסרכא עוברת ע"י מיעוך הוא מכח דכל זמן דלא חזינן נקב לא חיישינן לריעותא, ואזלינן בתר רובא. א"כ תינח אם ליכא דם בהריר, אבל אי איכא דם הרי זה מעיד על נקב לכן היא טרפה:
שם וע"ד השאלה אם מחויב לבדוק אם נסרך הטרפש להמסס. הנה להלכה אינו מחויב לחפש אחריו כדרך שאין בודקין אחר כל ח"י טרפות, אבל אם יוכל לפתוח הבהמה בענין שיוכל לראות היטב אם נסרך ולא עשה כן הוי כמעלים עין מאיסור, דנהי דאינו מחויב לחפש אחר כל ח"י טרפות, אבל אין רשאי להעלים עין מאיסור כל מה דאפשר שירגיש ממילא וזה הוא ברור: