אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא › תשובה ח

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא תניינא · תשובה ח

תשובה ז

(לסי' הנ"ל)

אם נמצא תולעת בקרום הושט מבפנים וניקב עור החיצון והפנימי לא ניכר אם ניקב או לא, אם דומה לתולעת הנמצא בריאה דקי"ל לאחר שחיטה פריש או יש חלוק בדבר. הנה לדינא בכה"ג דיש נקב בחיצון והספק אימתי נעשה הוי חזקת איסור ממש דטעם מרחפת לא שייך בוושט, וגם הטעם לבקש חמימות דלמא אינו מצוי כ"כ ואף בכרס ודקין רבו המחמירין דלא אמרינן לאחר שחיטה פריש מכ"ש בנידון זה ועתה אין היתר רק מכח דהפנימי לא ניקב אם מהני בדיקתינו להתיר, הנה התב"ש הביא בשם הפר"ח בדין כה"ג בנמלה שנמצא בושט ואכלה חצי בשרו והעלה שם להקל, והתב"ש חולק עליו להחמיר והאחרונים הסכימו לדעת הש"ך דבמקום ידוע מהני לושט בדיקה מבפנים, וזה דעת הפר"ח דמכשיר ולא חיישינן שמא נתרפא וגם התב"ש הכריע אח"כ להקל מטעם שני של הפר"ח לכך נראה לדינא להקל בזה בהפ"מ לסמוך על הבדיקה בעור הפנימי אבל באין הפ"מ אין להקל. ואם נמצא התולעת מונח בושט ולא תחוב בו כלל הנה לא גרע תולעת מקוץ ובאין קורט דם כלל כשר בנמצא מונח. וביש קורט דם בפנימי באין הפ"מ יש לאסור כדעת הט"ז בסי' ל"ג בקוץ ובהפ"מ כדאי הוא הש"ך לסמוך עליו להקל הן בקוץ הן בתולעת, וכל זה אם נמצא מונח בתוך חלל הושט. אבל אם נמצא מונח בין שני העורות בזה אפי' ליכא קורט דם כלל טרפה ממ"נ, אם ניקב הפנימי אין לושט בדיקה מבחוץ, ואם דרך החיצון בא א"כ צריך הפנימי בדיקה ואין אנו בקיאין בבדיקת כל הושט. ולשמא ניקב חיישינן לדידן. א"כ אפי' בהפ"מ אסור אבל אם נראה שהתולעים באו מגוף הושט ומיניה קא רבו כמו המעשה שאירע פ"ק בראד ואין ניכר שום ריעותא בשני העורות בזה נראה דיש להקל והכל לפי ראות עיני המורה ולפי בחינת הזמן והענין:

בהשמטות (תשובה ו')

אם נמצא הושט נקוב שלא במקום ריעותא ולא במקום שחין וקמט תלינן במשמוש היד כמו בריאה.

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה