טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא קמא · תשובה צ
(לסי' נ"ט)
בהמה שגוררת רגליה דכשרה דתלינן דשגרונא נקטה אם אח"כ נפלה בענין דחוששין מחמת נפילה והלכה אח"כ הילוך ד"א כמו שהולכת קודם בגרירה מה הוא דינה, הנה לדינא ודאי נראה כיון דנולד ריעותא אי אפשר להתירה בלי הוכחה לקולא. דהרי אם נפלה ולא בדקוה כלל אם יכולה לילך ושחטוה ודאי דטרפה, א"כ מוכח דאף דלא חזינן ריעותא טרפה מספק כל דלא ראינו מעלה, א"כ ה"ה בגוררת רגלי' נהי דתחלה נמי היתה גוררת מ"מ מעלה ליכא וטריפה דהוי כמו נשחטה בלי בדיקה כלל, וכן איתא בד"מ בשם או"ה דעתה אין להתיר רק כשהלכה ד"א בטוב ולא נראה שום שינוי בהליכתה ממה שהיתה הולכת מקודם. הרי מפורש כמ"ש, וז"ב:
ומה שהקשה על הפמ"ג בניקב כיס הורדא שכתב בסי' ל"ה במ"ז אות ג' דכשר וראייתו ממ"ש בסי' ל"ט דאם נסרך כיס הורדא לשאר איברים דכשר וכיון דאין סרכא בלי נקב א"כ מוכח דגם נקב אין פוסל בו, והקשה הוא דהרי במקום שאין הנקב פוסל מצ"ע רק מצד אבר אחר דמהני סתימה ע"י סרכא א"כ ה"נ אין הנקב פוסל רק מצד הורדא והסרכא סותמתו א"כ כשרה. הנה יש לומר דכונת הפמ"ג לאידך דיעה דסרכא טרפה מטעם סופו לנקוב א"כ ה"נ טרפה מטעם זה ובשלמא בטרפש הכבד דאינה מתנענע אנה ואנה אין סוף הסרכא להתפרק והסרכא סותם הנקב אבל הריאה דמרחפת תמיד, א"כ הכיס מתנענע עמו וסופה להתפרק ולמה כשרה ובע"כ דאין הנקב פוסל בכיס וא"ש: