טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא קמא · תשובה פז
(עוד לסי' הנז')
אחר שראה חתול דרס לתרנגולים כדין דרוסה האסורה דהיינו שרדף החתול בכעס והכה בידו על עוף א' ולא נודע הדבר לבעל העופות ואח"כ לקח הב"ב עוף הדרוס עם שאר עופות ושלחם לעיר אחרת על סעודת ברית מילה ושחטו שם העופות וערבו הכלים בכל העיר על הסעודה ואח"כ נתוודע בבירור שא' מן העופות הנשלחים לשם הי' הנדרס מה הדין של הכלים. הנה נראה להתיר בזה דאנן קיי"ל דאין ע"א נאמן באיסורין היכא שיש לו חזקת היתר ואינו נאמן בזה שאומר שראה שדרס העוף מיהו בזה אין די להתיר דהא אם מהימן לי' ודאי ע"א נאמן וגם מה דלא הגיד להם מיד זה לא מהני רק בפועל לא באיש אחר, אך נראה לצרף עוד היתר דודאי הוי הכא רוב שלא נדרסו ובטל ברוב מן התורה דהא קיי"ל דחתולין שלנו הם בני תרבות רק היכא דראינו דרדף והכה חוששין אבל כל דלא ראינו אין לחוש א"כ לא נאסר רק זה לבדו ואפי' זה אינו אסור רק מכח ספק דאפי' ודאי דרוסה יש לו היתר בבדיקה אם היינו בקיאין א"כ הוי ס"ס שמא אינו טרפה ואת"ל טרפה שמא אינו זה. ונהי דהוי ספק א' בגופו וספק א' בתערובת מ"מ כל דלא נודע עד אחר שנתערב יש להקל בהפ"מ כמ"ש הש"ך ופמ"ג בדיני ס"ס ומה שנודע לאחר לא נחשב נודע רק לבעלים. ולכך אם לא נודע להם עד אחר ששהו הכלים מעת לעת יש להכשיר הכלים בפשיטות כנ"ל נכון: