טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא קמא · תשובה עט
(לסי' נ"א)
בפרה אחת שאכלה והתחילה לנפוח ולקח עכו"ם סכין ודקרוה בין הצלעות ויצא רוח ולא פרש ונתרפא' מה דינה של הפרה. הנה כבר כתבתי כמה פעמים להיתר בזה אם לא ראינו שניקב הכרס דכאן אינו דומה למחט בחלל הגוף דשם לא הוי רק ספק אחד שמא ניקב אחד מהאברים הפנימים או לא אבל כאן הוי ספק שמא לא נכנס הסכין שניקב בו לפנים רק נשאר העוקץ עומד בשוה לצלעות א"כ הוי זה כמו ספק על ספק לא על ואת"ל על שמא לא ניקב הוי ס"ס ומותר בזה. גם יש לומר דהאומנים בקיאים בכך והם נזהרים שלא ליגע בפנים פן יטריפנה לכך לדעתי מותרת הפרה ועכ"פ למוכרה לנכרי בודאי מותר בלי חשש ופקפוק. אבל אם היינו רואים שיצא הפרש וניקב הכרס אז מודה אני שהיא טרפה ואז אסור למוכרה לנכרי. כן נראה לי ברור ודו"ק:
ובדין השאלה שאיש אחד הי' מחזיק אווזות בקאמיר ומקאמיר זו הי' פתח פתוח לקאמיר אחרת ושם הי' לו כלוב עם עופות ונכנס טחור לקאמיר הראשון ופצע להאווזות ולא נודע אם היו גם בקאמיר השני. הנה בתשובת ב"ח התיר אפי' אם הי' הדורס באותו חדר רק דלא ידוע אם נכנס לכלוב דגם זה הוי כספק על, ואני פוסק יותר דאפי' נמצא עוף נדרס בכלוב רק שראשו או צוארו חוץ לכלוב יש להקל בזה דהוי ספק על ספק לא על דאפשר דהעוף הוציא ראשו לחוץ ושם דרסו ולא פשט ידו לפנים, א"כ הכא בנ"ד פשיטא דהעופות מותרין וז"ב ופשוט: