טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא קמא · תשובה עה
(לסי' מ"ח)
בפרה שחלתה מחמת רבוי אכילה ודקרו לה סכין כנגד הכרס ויצא ממנה הבל ופרש ואח"כ נתרפאה וחיתה יב"ח וגם ילדה ולד והחלב כבר נמכר, הנה לדינא כיון דכבר ילדה וגם חיתה יב"ח נראה ודאי דמותר החלב ומכ"ש דאין הכלים אסורין למפרע כיון דבניקב הכרס הפנימי אין ברור שהוא טרפה וגם משום מחט בחלל הגוף יש לצדד, והואיל והכא איכא תרתי דחיתה יב"ח וגם ילדה יש לסמוך אהמכשירים ולהתיר החלב וגם הכלים דלמפרע
ועוד מעשה בפרה שחלתה מחמת שאכלה יותר מדאי ותחבו סכין בצלעותי' שאצל הבאקי שלא כנגד הריאה ויצא הרוח מבטנה ונתרפאה מה דינה של הפרה, הנה נראה בזה כיון דלא ידענו אם עברה המחט לתוך החלל או עמדה בשוה לבשר בפנים ולא הי' בולט לתוך החלל יש לומר בזה דהוי ס"ס כמו בספק על או לא על, לכך נראה דאם הוי הני ג' למעליותא אם היה התחיבה בידי אדם וגם דאין ידוע אם בלט הסכין הרבה לפנים או הוי בשוה לבשר, וגם דהי' מקום הנקיבה רחוק מן המעיים כגון למעלה בצלעות שלפי האומדנא היה רחוק מן המעיים, וגם שלא היתה נפוחה במעיה דאם היתה נפוחה בפנים ניכר שהיו המעיים קרובים לכל צד ואם היה כל האופנים אלו ויש הפ"מ ושעת הדחק לעני יש להקל ולהכשיר כה"ג כן נראה לי נכון:
וע"ד השאלה בפרה שקפצה על הגדר בנוי מעצים הנעוצים בקרקע ונקרע קצת מבטנה על עץ אחד מהגדר ויצא דם ממקום המכה ובשעת מעשה לא השגיח בעל הפרה אם עבר הקרע לתוך החלל רק אחר איזה שבועות נודע לו שזה צריך לשאול ושאל ואמר אשר כעת יש על מקום המכה נפוח כמו אגרוף אדם קטן ועל העור במקום הקרע יש גלד גדול וכשקרע הגלד מעל העור ראה שהבשר שלם ולא ניקב לתוך החלל. הנה לדינא היה נראה דאין להחזיק ריעותא יותר ממה שראינו וכיון דהבשר לא הי' נקרע מעבר לעבר א"כ הוי כמו ספק על וספק לא על ואין לחוש שמא נתרפא כיון דחזינן דמקום הקרע עדיין ניכר ולא נתרפא אם איתא דנקרע יותר נמי לא היה נתרפא ומוכח דלא היה נקרע מעולם וכיון דבבשר החופה את הכרס יש פלוגתת הפוסקים והוי רק ספק לכך בזה הוי לי' ס"ס וכדי להקל בזה ומוקמינן לי' בחזקת היתר כנ"ל נכון: