טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצור דינים מהלכות טרפות העולים מספר טוב טעם ודעת מהדורא קמא · תשובה מב
(שייך ליו"ד סי' ל"ג)
באווזות שמלעיטין אותן בטערקשי ווייצין חיין אשר אינם מבושלין ויש בהם בכל אחד כמין קוץ אם מהני בדיקת הושט אם לא שלט החולי מעבר לעבר או לא. הנה זה ידוע דיש חילוק בין אם הנקב הוא ע"י חולי או ע"י קוץ דע"י חולי לא חיישינן שמא הבריא ואם הוא מחמת קוץ חיישינן שמא הבריא. אך אם נמצא קוץ מונח בושט ולא תחוב ובושט נמצא נקב ולא ידעינן אם נעשה מן הקוץ או ע"י חולי השכיח לתלות בו, הנה הרמ"א כתב בסי' ל"ג דכל שיש לחוש אם נעשה ע"י קוץ חיישינן שמא נעשה ע"י קוץ וטרפה, ויש לומר דטעמו כיון דחולי לא שכיח וקוץ שכיח תלינן טפי במידי דשכיח וכמ"ש הש"ך בנהק"כ בסי' מ"ט דטעמו משום דשכיח, א"כ תינח אם החולי לא שכיח והקוץ שכיח אבל היכא דגם החולי שכיח אז מותר משום ס"ס, א"כ ע"י הלעטה דכמה פוסקים אוסרים הלעטה מוכח דע"י הלעטה שכיח לקותא א"כ הוי זה מעלה דדלמא בא הלקותא ע"י חולי ההלעטה א"כ הצדדים שקולים ולכן נראה לי להתיר באם ליכא ריעותא בחיצון זולת אם תחוב החיטין עם הקוץ לצד פנים אז טרפה אבל באינו תחוב יש להתיר ע"י בדיקת החיצון: