טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה עג
למאניסטריסטש להמשכיל מו"ה יעקב שור.
הנה מכתבו קבלתי וידעתי לפי שכלי כי לא למעשה הוא צריך רק רוצה להראות ראייתו להש"ך אך לו יהא כן כיון דנזדמן לי שעה פנויה אמרתי אשיב לו. והנה ע"ד שאלתו בעגל שידוע שלא כלו לו חדשיו ושהא ח' ימים אם הלכה כהט"ז סי' ט"ו דמהני או כהש"ך בנקה"כ דלא מהני הנה זה ודאי העיקר כהש"ך כמ"ש האחרונים דודאי לא מהני אם שהא ח' ימים דודאי נפל הוי כמת ואפי' אירע דחי כמה לא עדיף זה מטרפה ודאי דלא מהני י"ב חודש, הן כדעת הרשב"א דהוא דרך נס או העיקר כמהרש"ל דרובן מתים ומיעוטן חיים ה"נ הוי בנפל כן. ומ"ש ראיה להש"ך מדברי התוס' ביצה דף ו' ד"ה וכי מה בין זה לעגל שכתבו דבלא כלו חדשיו עד היום אז לא הוי מוכן היום דביה"ש לא הוי חזי. והקשית הרי כבר כלו לו חדשיו היום אגלאי מלתא למפרע דלאו נפל הוא וא"כ מעיקרא לא הוי מוקצה הנה כבר ראה בעצמו סתירת דבריו דכיון דעכ"פ ביה"ש לא הוי ידוע שאינו נפל לכך הוי מוקצה, ומ"ש ראיה להיפוך מן הריטב"א בסוכה דף מ"ו מה שתירץ דבביצה מותר ביו"ט ב' ולא אמרינן דהוי מוקצה ביה"ש מכח ממ"נ אם היום קודש אתמול חול וכו', והנה טעית ודמית ענינים נפרדים דשם מיירי בספק יו"ט ספק חול דאז אם הוי אתמול חול לא הוי מוקצה מצד היום דביום חול לא שייך מוקצה בזה שפיר הוי ממ"נ גם תיכף ביה"ש הוי ידוע ממ"נ זה ואז בתחלה בביה"ש גופו לא אתקצי לכולי יומא מכח ממ"נ הנ"ל והממ"נ הוי ידוע בתחלת ביה"ש משא"כ בעגל דהיום הוי ודאי יו"ט ושייך ביה מוקצה גם אז בביה"ש לא הוי ידוע אם כלו לו חדשיו או לא ויהיה באמת נפל לכך הוי ביה"ש מוקצה ומוקצה לביה"ש מוקצה לכולי יומא וז"ב. והנה בהיותי בזה עלה ברעיוני בעזה"י ראיה לדברי הש"ך מיבמות דף פ' ע"ב דקאמר שם טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר זיי"ן ואשתהי הוא דאשתהי אלא הא דעבד עובדא רבא תוספאה באשה שהלך בעלה למדה"י ואשתהי עד תריסר ירחי שתא ואשתהי כמאן כרבי וכו' וקשה מנ"ל דטעמא דרבי מטעמא דאשתהי דלמא לעולם לא אמרינן אשתהי, רק נהי דהוי נפל דהוי בן ח' בגמרו שערו וצפורנו הוי בן קימא ומנ"ל דטעמא דרבי מכח אשתהי ומנ"ל לרבא להכשיר הולד דלמא לעולם לא אמרינן אשתהי וקרוב יותר דזנתה והוי ממזר ובע"כ מוכח דהיכי דהוי נפל לא נחשב בן קימא אפי' יהיה גמרו שערו וצפורנו וה"ה בבהמה אף דחי ח' ימים דאם בבהמה היה סברא דמהני אפי' בבן ח' דלמא גם באדם הוי כן בגמרו שערו וצפורנו ומנ"ל דאשתהי בע"כ דזה א"א בשום פעם. וזה ראיה ברורה להש"ך בעזה"י. ואין להאריך: