אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה עא

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה עא

תשובה ע

לק' ביליקאמין להרב מו"ה מרדכי אייזק הכהן.

ע"ד אשר שאל בעגל שנולד ביום ב' לפנות ערב ושחטוהו ביום השני בבוקר אם מותר או לא:

תשובה הנה כבר ראה שהפמ"ג אוסר ודבריו תמוהין בראיתו משבת דשם באדם מיירי וכבר תמהו עליו הכל. והנה הנו"ב מה"ת [תשוב' ז'] בנו הרב ז"ל מתיר זה והביא ראי' מדברי התב"ש שמתיר, ואין ראיתו ראי' די"ל דהוא מיירי ע"ד משל שנולד ביה"ש של יום א' ליום ב' ואז מותר בתחלת ליל שמיני היינו בליל ב' בתחילתו דאז כבר הוי שבעה ימים מעל"ע, רק דהוי ס"ד דבעינן ז' מעל"ע חוץ מיום שנולד בו לכך קמ"ל דזה הוא בכלל. והנה ראיתי בספר ישועות יעקב ביו"ד בפירוש הקצר בפשיטות שמותר והביא ראי' ממ"ש בשבת דף קל"ו דאמרי אי אתרחי עד אורתא הוי אכלינן מיניה והרי לא הוי מעל"ע וכן מבואר בפרש"י שם עכ"ד ואין ראיתו ראי' די"ל דהש"ס נמי מיירי כה"ג שנולד בין השמשות של יום א' ליום ב' ונשחט ביום א' בבוקר ולכך אמרו אם הי' ממתין עד לאורתא כבר הוי זיי"ן מעל"ע ומ"ש רש"י דהוי מקצת היום ככולו וכמו שכתוב שבעת ימים יהי' תחת אמו אין כוונתו למעט דלא בעינן מעל"ע רק כוונתו דלא תקשה דהרי רשב"ג אמר כל שלא שהא וכו' ושמונה ימים בבהמה הרי זה נפל וא"כ מוכח דשמונה בעינן ולא מהני שבעה הלכך כתב רש"י דמקצת היום ככולו וכל שנכנס שעה אחת בשמיני נקרא שמונה ימים והביא ראי' דהרי בקרא שבעת ימים כתיב ובע"כ כל שנכנס שעה אחת בשמיני קורא ליה רשב"ג שמיני ומה דקאמר הכתוב שבעת ימים היינו שלימים. וא"כ אין ראי' מרש"י דלא בעינן מעל"ע ואדרבא מדיוק הנ"ל דהכתוב אומר שבעת ימים ורשב"ג קאמר שמונה דסתרי אהדדי בע"כ דשבעת ימים שלימים בעינן והשמיני היינו מקצתו ככולו א"כ מוכח להיפוך דבעינן מעל"ע. מיהו הנו"ב בתשובת בנו הנ"ל מביא עוד ראיות דלא בעינן מעל"ע וגם דברי הפמ"ג המה תמוהין מלבד דראיתו אינה ראי' סותר דברי עצמו שם שכתב תחלה כונת הש"ס להוכיח מן הכתוב דקרא סתמא כתיב ומיירי אף בלא כלו לו חדשיו ואעפ"כ אמר ומיום השמיני והלאה וכו' וא"כ הרי קרא סתמא כתיב מיום השמיני אף דנולד ביום א' לעת ערב מותר ביום א' השני בבוקר ומוכח דלא בעינן מעל"ע. ולכך נראה דאין שורש לחומרא זו להחמיר לבעי מעל"ע ובפרט בדיעבד וגם הרי יש דעת פוסקים הובא בתב"ש דלא בעינן ח' ימים כלל בדיעבד דקימ"ל כרבנן לכך נהי דלא:

קימ"ל כן אין להחמיר עוד ולהצריך מעל"ע לכך נהי דלכתחלה ראוי לחוש לדברי הפרמ"ג להצריך מעל"ע בדיעבד אין לאסרו מכח זה ובפרט דיש כמה מקילין בזה דלא בעינן מעל"ע לכן נראה להקל בזה בדיעבד, מיהו מה שכתב מה דאין ידוע כלל שיש לו זיי"ן ימים רק עפ"י האדון שנכתב ברייסטר שלו דא וודאי עקא דאין לסמוך על הנכרי אפי' במסל"ת לכך מכח זה ודאי יש לאסור. זו"ז אין להאריך:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה