אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה כט

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה כט

תשובה כח

לק"ק בוטשאטש להחריף מו"ה וואלף פארילע ולהרבני המופלג מו"ה יצחק להרב מו"ה ישראל ליב נ"י.

הנה מכתבם קבלתי ואם אמנם מאז אין דרכי להשיב לקהילתכם עבור שעשו להם מסכה ובנו אשרה וכו'. אך היות כי שאלתם עתה הוא דבר קטן הנני משיבם הנה ע"ד שאלתם על השו"ב שנתן כתב לשני השו"ב שלא ישחוט במקומם וכעת רוצה להיות שו"ב במקום השוחט הנ' שלא נתן לו הכתב כלל ובגוף הכתב לא הוי כתב ידו רק שחתם למטה וכעת בני העיר בוחרים בו להיות במקום השלישי. והנה הדבר פשוט שמותר לו להיות שו"ב בלי חשש ופקפוק כלל. אחד כבר ראו בעצמם ההיתר כיון דלא כתב בכתב ידו רק חתם למטה אין זה בכלל קבלת שבועה וחרם כאשר כתבתי בחבורי ומצאתי כן גם בנוב"י ואף דאח"כ ראיתי בתשובת ברית אברהם שחולק בזה יעיינו בחבורי החדש בק"א בקונטרס פרט ועוללות שהראיתי בעזה"י דאין ראיית ברית אברהם כלום והדין כמ"ש הנב"י דאין בחתימה כלום והיינו הך דאם הוי מועיל בשבועה וחרם לשון עבר והודאה הוי מועיל גם חתימה דהוי כהודאה אבל כיון דהודאה בלשון עבר לא מהני בשבועה וחרם גם חתימה לא מהני דחתימה הוי רק כהודאה. ובפרט די"ל דחתימה גרע מלשון עבר ואף הברית אברהם יודה בזה. מלבד זה כיון שרו"מ אומר שתנאי הי' לו עמהם שנגד השלישי לא יומחה לו ודאי נאמן לומר זה ודוקא בשט"ח דהוי הפקעת ממון אינו נאמן לומר תנאי היו דברינו אבל לידי שבועה וחרם דהאיסור נוגע רק לו כל אדם נאמן על עצמו. ותדע דהרי בשבועה וחרם אמרה התורה לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו ומשמע דאפילו אחרים יכולין לסמוך על היתר זה ואף אם הדיר את חבירו מהני לו התרה ואיך נאמן דלמא משקר ואינו מתחרט או אין לו פתח. בע"כ דהתורה נתנה לו נאמנות ע"ז א"כ ה"נ נאמן לומר תנאי הי' עמהם דהרי הרשב"א הביאו בהחו"מ סי' ל"ד דכ' רק דאם עבר על השבועה אינו נאמן לומר שוגג הייתי משמע הא תנאי הי' דברינו נאמן ובפרט קודם שעבר ודאי נאמן. ועוד נראה לי בלי טעם החתימה ובלי טעם תנאי הי' יכול להיות שו"ב במקום הג' כיון דבכל שבועה אזלינן בתר אומדנא וכפי הענין דנשבע עליו כמ"ש בסי' רי"ח א"כ ה"נ כיון דנראה דמן השלישי שהי' חולה לא קיבל הודאה רק משנים האחרים א"כ לא הוי שבועתו רק נגדם לא נגד השלישי ולא הוי כוונתם רק שלא יזיק להם מפרנסתם אבל לא נגד השלישי דמה יזיק להם אם זה יהי', או יהי' אחר, ולומר שאם לא יהי' הוא לא יקבלו עוד אחר אינו מוכח מן הכתב שיעלה זה על דעתם ובמה שאין בידם רק ביד בני העיר אם ירצו יקבלו אחר. ועוד אף אם הוי דעתו גם נגד הג' מ"מ כיון דמת מותר להיות במקומו דאף אם ח"ו הי' מת אחד מאלו הנשארים היה מותר להיות במקומו כי לא נדר רק בחייו שלא לדחותו מפרנסתו ולא אחר מיתה מכ"ש נגד הג' שיכול להיות במקומו. מכל הנ"ל אם בני העיר בחרו בו יכולין לאכול ממנו שופרי שופרי בלי חשש ופקפוק כלל ויותר אין פנאי להאריך בפרט במה שאין הנושא סובל. דברי ידידו וכו'

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה