אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף צז:

דף צז.

גמ' אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כנסה וכו' משמע הא דאמרי' אמה דיסוד בת חמש היינו דגובהה אבל אמה דכניס' דיסוד באמה בינונית דהיינו בת ששה וכפירש"י ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' בית הבחירה דין ז' ס"ל דאמה דיסוד בין דגובהה בין דכניסה היתה בת חמשה וכתב מרן הכ"מ ז"ל דרבינו מפרש דכי אמרי' ואמה רוחב כנסה אשתי כניסות קאי בין דיסוד בין דסובב דתרווייהו באמה בת ה' טפחים והא דאסיקנא חיק האמה בגובהה לאו לאפוקי כנסה וכו' אלא לאשמעינן דגבהה באמה בת ה' הוא דאיתא וכי קאמר במסקנא ואמה רוחב כנסה היינו בין כניסה דיסוד בין כניסה דסובב עכ"ל וקשה איך מיישב הא דקאמר גבולה אל שפתה סביב ל"ש הכי ול"ש הכי דר"ל דכניסתו לקרנות אי בעי' למימר נמי באמה בת ה' לא איכפת לן כפירש"י ז"ל ואיך אפשר לומר דכניסה דקרנות באמה בת ה' בשלמא לפירש"י ז"ל דס"ל דכניסה דיסוד באמה בת ו' טפחים ניחא דהשתא אף אם נאמר דכניסה דקרנות באמה בת ה' ליכא אלא ד' טפחים ב' טפחים דכניסה דסובב וב' טפחים דכניסה דקרנות דהוי ד' טפחים יתרים על כ"ד אמה וכיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה קרא אבל לדעת הרמב"ם ז"ל דכניסה דיסוד נמי בת ה"ט א"כ אי הוי נמי כניסה דקרנות בת ה' א"כ פש ליה ו"ט דהוי אמה וא"כ ה"ל לקרא למיחשבה וליכא למימר דרבינו ז"ל אינו מפרש כפירש"י ז"ל אלא מפרש הא דאמר ל"ש הכי וכו' דר"ל דקרנות ל"ש (גופה) [חק נתן: גובה] ול"ש כניסה באמת בת ו' הא ליתא דבהכרח יש בקרנות אמה בת ה' אי דגובה אי דכניסה דהא קרא חשיב קרנות בהדי אינהו דהוו באמה בת ה' לכן נ"ל דרבינו ז"ל לא (הוא) [חק נתן: הוה] גריס ל"ש הכי וכו' ואין להקשות נמי לדעת רבינו ז"ל מיהא דקאמר דיקא נמי דכתיב חיק האמה ואמה רוחב דאיכא למימר דה"ק מדשני קרא דביסוד כתיב חיק האמה ולא פי' לא רוחב ולא גובה ובסובב כתיב ואמה רוחב דפי' דהאמה היא ברוחב ש"מ דהיסוד בין בגובה בין ברוחב היה באמה בת ה' ובסובב דוקא ברוחב ודו"ק עוד כתב הרמב"ם ז"ל שם דין ח' גובה כל קרן וכו' וגובה מקום המערכה י"ח טפחים נמצא חצי גובה המזבח בששה טפחים מסוף וכו' כצ"ל וכתב הראב"ד ז"ל וגובה מקום המערכה א"א לא ידעתי מהו גוב' המערכ' וכו' ע"ש מפני שהשגה זו קשה הבנה כמ"ש מרן הכ"מ ז"ל לכך ראיתי לפרשה לפי מה שנלע"ד והוא שבתחילה השיגו א"א לא ידעתי מהו גובה המערכה והוא דהראב"ד ז"ל ס"ל שאינו נקרא מערכה אלא השטח שעל גבי המזבח ששם מעריכין המערכו' ולכך תמה לא ידעתי מהו גובה המערכ' דבשטח המזבח לא יצדק בו גובה אח"כ כתב אם אמר על התפוח שבאמצע המזבח והלא הוא שאמר למטה שהתפוח ההוא אינו אלא הדשן המונח שם ר"ל אם אנו אומרי' שכונת הרמב"ם ז"ל שאמר גובה המערכה הוא על התפוח שבאמצע המזבח שהיה גבוה זה אינו שהרי הוא אמר למטה ר"ל בפ"ב מה' תמידין דין ז' שהתפוח אינו אלא הדשן המונח שם וא"כ איך יצדק בו גובה י"ח טפחים והלא אינו דבר של בנין אלא אפר והאפר אין לו שיעור בגובה פעמים הרבה ופעמים מעט בשלמא אם הרמב"ם ז"ל היה סובר כסברת הראב"ד ז"ל שם שהיה שם באמצע המזבח גבשושי' של בנין והוא הנקרא תפוח ניחא דיצדק בה גובה אבל הרמב"ם ז"ל לא יסבור כן אלא ס"ל דהתפוח עצמו אינו אלא הדשן המונח שם וא"כ איך יצדק בו גובה וכתב עוד ועוד התפוח אינו מקום המערכה ר"ל דאפי' אם יסבור דהתפוח הוא גבשושית כסבר' הראב"ד ז"ל ויצדק בו גובה מ"מ התפוח אינו נקרא מקום המערכה שהרי המערכה היא בצדדי התפוח כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' תמידין דין ז' ע"ש אח"כ כתב אבל הנוסח' המדוייקת וכו' ר"ל כדי ליישב דברי הרמב"ם ז"ל צ"ל דטעות נפל בדבריו וצ"ל ורוחב מקום המערכה י"ח טפחים דברוחב איירי ולא בגובה ור"ל דמשפת המזבח עד מקום התפוח הוא הנקרא מקום המערכה והיה שם רוחב י"ח טפחים כי משפת המזבח עד שפת המזבח הוה כ"ח אמה וד"ט על כ"ח אמה וד"ט כמ"ש הרמב"ם ז"ל למעלה ומקום התפוח שבאמצע המזבח היה כ"ב אמה על כ"ב אמה כמ"ש הראב"ד ז"ל בפ"ב מה' תמידין נשאר לכל צד מצדדי התפוח ג' אמות וב"ט אמה דמקום קרנו' ואמה דהילוך כהנים ואמה וב"ט דמערכ' שבצד התפוח וכל אלו הג' אמות יקראו רוחב מקום המערכה שהם י"ח טפחים וכתב עוד וב' הטפחים הם שפחתו משתי הקרנות ברחבן ר"ל דק"ל איך כתב דרוחב מקום המערכה אינו אלא י"ח טפחים והאיכא ב"ט אחרים שהותירו מכניסה דיסוד וכניסה דסובב וא"כ ה"ל למימ' דרוחב מקום המערכ' ב' טפחים וע"ז השיב דב' הטפחים הם שפחתו מב' הקרנות ברחבן ור"ל דהראב"ד ז"ל אזיל לשיטתיה שכתב למעלה כי הארבעה טפחים הם כניסת הקרנות מדפני המזבח וא"כ מבין הקרנו' עד התפוח לא יש אלא י"ח טפחים ואף דהרמב"ם ז"ל לא כתב כן למעל' מ"מ כדי ליישב דברי הרמב"ם ז"ל כתב כן דאולי הרמב"ם ז"ל חזר בו ומשום דק"ל להאי תירוצא דמה בכך דב' הטפחים שפחתו משתי הקרנות מ"מ אנו מונין רוחב מקום המערכה משפת המזבח עד התפוח א"כ האיכא ב"ט אחרים לכך כתב ואולי י"ל שאותן ב"ט היו פנימה וכו' ר"ל כיון שהן חוץ לקרנות הוו כמו פנימה ולכך אינן נכנסין בחשבון וכתב עוד אחר כל זה התבוננתי מדבריו שהוא קורא מן הסובב ולמעלה מקום מערכה ר"ל ומעתה אין צריך להגיה דבריו וזהו שכתב וגובה מקום מערכה י"ח טפחים שהם ג' אמות ר"ל שהם ג' אמות שאמרו משפת סובב ולמעלה ג' אמות שהם י"ח טפחי' שכתב הרמב"ם ז"ל כי לשפת סובב ולמעלה קורא גובה מקום מערכה כתב עוד ולמעלה במזבח של משה כתב כמו כן בזה הלשון וכו' ר"ל דלמעלה בפרק י' דין ה' כתב נמי בזה הלשון שקורא לשפת סובב ולמעלה מקום מערכה כי בלשון אחרת ידבר אל העם הזה ומשנה לשון חכמינו ר"ל דחכמינו קראו אותו סובב והוא קורא אותו מקום מערכה ודו"ק זה מה שנ"ל בכוונת הראב"ד ז"ל ומעתה ל"ק כל מה שהקשה מרן הכ"מ ודו"ק:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה