חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף נה.
בד"ה במחשבה וכו' ואשכחן נמי דוכתא דקרי לדבור מחשבה כמו על כל דבר פשע וכו' כצ"ל נ"ל דמחשבה דהתם נמי פירושה דבור כמ"ש רש"י ז"ל בריש מכילתין דף ב' ע"ב ד"ה אבל מחשבה דמינכרא וכו' ע"ש:
בד"ה כל המנחות וכו' משום דלתיתה ליתא במקום זריזין וכו' ק"ל מ"ש מחטין דפסח דאע"ג דאיכא כרת אפי' הכי מותר ללתות כדאיתא בפ' כל שעה דף מ"ו וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' חמץ ומצה דין ז' והכא גבי מנחות דליכא אלא לאו ואפי' הכי אסור וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מהל' מעה"ק דין ב' דאין לחלק בין מצה דפסח למצה דמנחות כיון דשיעור דמנחות ילפי' מפסח או משום דכתיב ביה מצה תהיה תחיה כדאיתא בריש פרקין שוב ראיתי בס' מקראי קדש שם בהל' חמץ ומצה שנתעורר בזה וכתב תירוץ בשם הרדב"ז ז"ל ע"ש:
בא"ד ומכאן קשיא וכו' וההיא לאו במקום זריזין וכו' ק"ק מאי ק"ל אע"ג דליתא במקום זריזין איתא בזריזין כדאיתא בפ' כל שעה דף ז"ל דקאמר הש"ס אם אמרו בזריזין וכו' ופירש"י ז"ל זריזין כהנים שבקיאי' בשימורו שלא יחמיץ וכו' וי"ל דהתוס' ז"ל אינן מפרשים זריזין היינו כהנים כפי' רש"י ז"ל אלא מפרשים זריזין היינו צבור והיינו דקא מיתרצו וק"ל:
בא"ד וק"ק דלא מסיק האי טעמא וכו' ר"ל דהתם מסיק דטעמא דנילושות בפושרין משום דלישה איתא במקום זריזין דאמר מר בללה חוץ לחומת העזרה פסולה לפי שהבלילה היתה בכלי שרת ואמאי לא קאמר מטעם מדידה דמדת יבש נתקדשה ולכך לישה איתא במקום זריזין וק"ל ובס' צ"ק פי' בע"א וז"ל פי' למה מסיק דלישה ליתא בזריזין רק במקום זריזין ולא משני לישה איתא בזריזין וכמ"ד עשרון נתקדש עכ"ל וזה אינו דאף אם נאמר דעשרון נתקדש אפי' הכי לישה כשירה בזר דגלי קרא דמקמיצה ואילך דוקא מצות כהונה כדאיתא בפ"ק דף ט' ע"ש: