אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף נד.

דף נג:

בד"ה אין מחמיצין וכו' והא דאמ' וכו' דרמו ביה שערי צ"ל שנתחמצו השעורי' במים תחילה וכו' איכא למידק אמאי הוצרכו לשנויי הכי שנתחמצו השעורים במים תחילה אמאי לא משנו דאיכא מים בהדיה חומץ כמו שתירצו בכל הנך דלעיל וי"ל משום דחומץ האדומי חשיב ליה בפ' אלו עוברין חמץ דגן גמור ע"י תערובת ואם לא היו השעורים מחומצים מקודם אלא שעירבו מים עם החומץ אכתי לא הוי אלא חמץ נוקשה ולא חשיב חמץ דגן גמור ע"י תערובת ולכך הוצרכו לשנויי הכי וק"ל וכן כתבו בהדיא בפ' כל שעה דף ל"ה ע"ב ע"ש וא"ת א"כ גם לפירש"י ז"ל צריך לאוקומי הכי ומדבריהם נראה דלא צריך לאוקמי הכי אלא לפי' ר"ת וי"ל דאין ה"נ דלפירש"י לא צריך לאוקמי שנתחמצו השעורים במים תחילה אלא סגי לאוקמי שהיו מים מעורבים עם החומץ ואפי' הכי חשיב [חמץ] דגן גמור ע"י תערובת כיון דלפירש"י מי פירות לבדן חשיב חמץ נוקשה א"כ סק דרגא דכשהם עם מים חשיב חמץ דגן גמור ע"י תערובת אבל לפר"ת דמי פירות לבדן לא הוי חמץ כלל א"כ כשהם עם מים לא הוי אלא חמץ נוקשה ולכך מוכרח לאוקמי בחומץ האדומי שהיו השעורים מחומצים במים תחילה וק"ל:

בא"ד ואפשר דאפי' איסורא דאורייתא וכו' ק"ק איך איפשר לומר כן דשיאור דר' יהודה לר' יהודה לית ליה אפי' איסורא דאורייתא לגבי מנחות והא בריש פרקין בעי רב חסדא למימר הכי באתקפתא דידיה דשיאור דר' יהודה לר' יהודה כשר למנחות משום דשיאור דר' יהודה לר' יהודה לא מקרי חמץ וא"כ יש לפרש קרא הכי לא תיאפה חמץ אלא שיאור וכן רב נחמן בעי למישרי חלוט ואסיקנא מדכתיב מצה תהיה הכתוב קבעה חובה ואימעיט שיאור דר' יהודה לר' יהודה ואמעיט חלוט אע"ג דלא איקרי חמץ מ"מ מצה נמי לא איקרו וא"כ שיאור דר' יהודה לר' יהודה פסול מדאורייתא למנחות מדכתיב מצה תהיה והאיך כתבו דאפי' איסורא דאורייתא ליכא וכן כתבו התוס' בהדיא בפ' כל שעה דף ל"ה ע"ב ד"ה מי פירות וכו' דשיאור דר' יהודה פסול למנחות ע"ש וי"ל הא דכתבו התוס' אפי' איסורא ליכא היינו משום איסור חמץ לאפוקי מדר"מ דס"ל דאית ביה איסור חמץ אבל אין ה"נ דאית ביה איסורא משום מצה תהיה והא לא חשיב מצה כדאמרן לעיל ולכך גבי מנחות דקפיד נמי קרא אמצה פסול למנחות משום מצה אבל גבי פסח דלא קפיד קרא אלא אחמץ לית ביה איסורא דאורייתא דלא חשיב חמץ ולכך הוצרך לקמן לשנויי מגבלה במים משום דבעי לרבויי מנחת נסכים לחימוץ ואי לית ביה מיא לא חשיב חמץ אע"ג דלא חשיב נמי מצה וק"ל:

בא"ד לר"מ כדאית ליה לר' יהודה כדאית ליה ר"ל לר"מ הא דקאמר הא איסורא איכא היינו מדאורייתא ולר' יהודה הא דקאמר הא איסורא איכא היינו מדרבנן וק"ל ובס' צ"ק פי' בע"א ע"ש:

בד"ה אין לך הקשה לקמיצה וכו' ק"ק וכו' עיין לתוס' בפ' הוציאו לו דף מ"ט ע"ב ד"ה והאיכא קמיצה וכו' שתירצו קשיא זו:

בד"ה דמעיקרא וכו' תימא וכו' הרשב"א ז"ל בר"פ המצניע תירץ וז"ל ולי נראה דאינו דומה שיעור שבת לשאר האיסורים דאילו פיגול ונותר וחלב לא חייבה התורה בהם אלא כשיעור אכילה דהיינו כזית וכיון שכן כל שאין בו כזית אעפ"י שתפח ונר' כזי' הרי אין בו כזי' ולא נהנה גרונו בכזי' אבל הוצא' שבת בחשיבות' תליא מילת' וכל שדרך הבריות להחשיב ולהצניע חייבין עליו בהוצאתו ועל כן אין שיעור הוצאה א' לכל הדברים אלא כל א' וא' לפי מה שהוא חשוב עד שהעלו הענין שאפי' מה שאינו חשוב לכל ואין מצניעין כמוהו והצניעו המצניעו חייב וכיון שכן אף פחות מכגרוגרת שתפחה ונראה בכזית מחשיבין אותו ומצניעין כמוהו ולפיכך חייב כן נ"ל עכ"ל ובזה החילוק ניחא פסקי הרמב"ם ז"ל דאילו בפ"ד מהלכות שאר אבות הטומאות ובפי י"ד מהל' מאכלות אסורות פסק כהאי אוקמתא דרבה דכל היכא דמעיקרא לא הוה ביה והשתא הוה ביה אינו אלא מדברי סופרים ואלו בפ' י"ח מהל' שבת פסק לחיובא אלא מוכרח דמחלק כחילוקו דהרשב"א ז"ל גם מה שפסק בפ"ט מהל' מעה"ק דין ח"י כר' יהודה דמביא שאור מתוך ביתו ונותנו לתוך המדה וממלא המדה אע"ג שפעמים יהיה עבה ופעמים רכה וא"כ אם היא רכה הוי מעיקרא לית ביה שיעור עשרון והשתא אית ביה הא נמי ל"ק דס"ל כמ"ש התוס' לעיל ד"ה ת"ש וכו' דר"מ ור' יהודה ל"פ בכמות שהוא או לכמות שהוא אלא דר"מ סבר עשרון סלת אמר רחמנא ולא עשרון עיסה ור' יהודה סבר אף עשרון עיסה קרינן ביה עשרון סלת וא"כ ליכא למיחש אם לא היה בו מעיקרא כשהיה סלת דרחמנא אמר או עשרון סלת או עשרון עיסה ודו"ק:

רש"י בד"ה כי פליגי וכו' ובשר העגל שנתפח אסיפי' קאי וכו' ובשר זקינה הנתמעט אמצעי קאי וה"ק וכו' צריך לפרש כן הא דכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' טומאת אוכלים דין ט' בשר העגל שנפתח וכו' שהרי הוא פסק כהאי אוקמתא כמ"ש לעיל ודו"ק נ"ל:

תוס' בד"ה נטלת באומד וכו' וא"ת וכו' כיון דלא קייץ לא מתקן ליה וכו' עיין להר"מ ז"ל בפ"ג מהלכות תרומות דין ט"ו דגריס איפכא כמ"ש מרן הכ"מ ז"ל ע"ש ולפי גירסתו ל"ק קושיית התוס' ודו"ק ועיין בס' ברה"ז:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה