חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף נב:
גמ' ומדשמן לאבא יוסי בן דוסתאי לא הוכפל וכו' מכאן קשה למ"ש מרן הכ"מ ז"ל בסוף פ"ג מהל' תו"מ וז"ל ומ"ש ואין כופלין שמנה ולבונתה שם וכרבנן דפליגי אאבא יוסי בן דוסתאי עכ"ל ואדרב' הא קמן דלא ידעי' לרבנן דלא הוכפל שמנה ולבונת' אלא מדאבא יוסי בן דוסתאי וק"ל:
הדרן עלך פרק התכלת
כל המנחות פרק חמישי
תוס' בד"ה מניין וכו' תימא מתניתין היא וכו' שנאמ' כל המנחה לא תיעשה חמץ וכו' ואין לומר דבעיית ר' פרידא היא על שירי מנחות מנין שאינו יכול להחמיצן דמההוא קרא דכל המנחה לא תיעשה חמץ לא נפקא לן אלא שלא יחמיץ הקומץ או לכל המנחה קודם קמיצה אבל שירי מנחה לא נפקת לן אלא מקרא דלא תאפה חמץ חלקם אפי' חלקם לא יאפה חמץ כדאיתא לקמן הא ליתא דלישנא דקאמר מנין לכל המנחות שהן באות מצה משמע דמיבעיא ליה על תחילת ההבאה ולא על השיריים ועוד א"כ מאי השיב לו דכתיב בה דילמא הא דכתיב בה היינו קודם קמיצה גם מה דהשיב לעכב נמי כתיב לא תאפה חמץ אלא מצה הו"ל לאיתויי לא תאפה חמץ חלקם דמחלקם הוא דילפי' שיריים וק"ל:
בא"ד ועוד משמע וכו' ומהשתא מצינו וכו' ר"ל לפי מאי דלא אסיק אדעתייהו דכתיב מנחת סלת בההיא פרשה איכא למימר דההיא פרשה גופה אתיא למנחת סלת ומנחת מרחשת דלא כתיב בהו מצה וא"כ ההיא פ' לא איירי אלא במנחות שיש בהן דין הכתוב באותה פ' אבל השתא דאמרי' דאותה פ' לא איירי אלא במנחת סולת דכתיב מסולת המנחה וא"כ מנחת מרחשת לא נפקא מגופה דפרשה אלא מריבוייא דזאת תורת א"כ השתא דאיכא ריבוייא נתרבו כל המנחות אפי' אותם דאין בהן דין הכתוב בפ' היכי דמרבי' מנחת מרחשת דריבוייא מרבי כל מיני וק"ל:
בא"ד אבל קשה וכו' דלקמן דריש ליה על הכלל ק"ל וכי היכי דהכלל לא אתי אלא ללאו ה"נ לא תאפה שיצא ללמד על הכלל לא אתי אלא ללאו דומיא דהכלל וא"כ היכי מייתי מיניה לעכב וק"ל: